משטר אחריות מוחלטת בחוק הפלת”ד

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975 (הידוע בקיצור כחוק הפלת”ד) מהווה את הבסיס המשפטי המרכזי בישראל לפיצויים על נזקי גוף שנגרמו בתאונות דרכים. אחד העקרונות החשובים ביותר שהחוק מקים הוא עיקרון “האחריות המוחלטת”, שמשמעו שחבות הנהג לפיצוי הנפגע אינה תלויה בשאלה אם הוא התרשל או אשם בתאונה. המשטר של אחריות מוחלטת נועד לשנות את ההתייחסות המסורתית, אשר התמקדה בשאלת האשמה ובקביעת האחריות בהתאם לכך, ולהפוך את נזקי תאונות הדרכים למקור פיצוי עצמאי, בלתי תלוי במידת האחריות הישירה של הנהג לנזק שנגרם.

עקרונות משטר האחריות המוחלטת

המשטר של אחריות מוחלטת קובע כי כל אדם שנפגע בתאונת דרכים, יהיה זכאי לפיצוי על נזקי הגוף שנגרמו לו, מבלי להתחשב בשאלה אם הוא או הנהג אחראים לקרות התאונה. כל שצריך שיהיה הוא ביטוח חובה בתוקף לרכב וכן רישיון נהיגה לנהג שמתאים לרכב עליו הוא נוהג. כך, למעשה מבוטל הצורך של הנפגע להוכיח מי אשם, ונחסכים דיונים משפטיים ארוכים ומסורבלים שנועדו לקבוע מי נושא באחריות לנזק. הרעיון המרכזי הוא שמי שנפגע – יקבל פיצוי, וכל שנותר הוא לקבוע את גובה הפיצוי. החבות לפצות את הנפגע חלה בעיקר על מבטחת הרכב של הנהג, על-פי פוליסת ביטוח החובה.

האחריות היא תמיד של נהג הרכב כלפי הנוסעים ברכב. לכן כל נוסע ברכב שנפגע צריך להגיש תביעה כנגד נהג הרכב וחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. במקרה כזה במרבית המקרים נהג הרכב הינו רק “נתבע פורמלי” ואת הגנתו מנהלת חברת הביטוח. זהו הדין גם ביחס להולך רגל שנפגע מרכב.

המטרות של משטר האחריות המוחלטת

משטר האחריות המוחלטת מגשים מספר מטרות עיקריות בחוק הפלת”ד:

1. פישוט ההליכים המשפטיים: החלת משטר של אחריות מוחלטת מאפשרת לייעל את ההליכים המשפטיים בתחום תאונות הדרכים. מאחר שאין צורך להוכיח אשם, הליך קבלת הפיצוי הופך למהיר ויעיל יותר. כך נחסכת התדיינות ארוכה ומסובכת, המעמיסה על המערכת המשפטית. ואף ישנה אפשרות לעתור לקבלת תשלומים תכופים לצורכי מחייה מיידים.
2. הבטחת פיצוי מהיר לנפגעים: בניגוד למצב שבו הנפגע צריך להמתין להכרעה משפטית בשאלת האשמה, משטר האחריות המוחלטת מאפשר לנפגעים לקבל את הפיצוי במהירות יחסית. כך, ניתן מענה מיידי לצרכים הכלכליים והרפואיים של הנפגע, מבלי להטיל עליו את עול ההוכחה.
3. שוויון בין הנפגעים: אחריות מוחלטת מבטיחה שכל נפגע בתאונת דרכים יקבל פיצוי על נזקיו, ללא קשר למידת האחריות שיש לו לתאונה. בכך נמנעת הפליה בין נפגעים שנפגעו בנסיבות דומות אך התנהגותם הייתה שונה מבחינת מידת הזהירות. לדוגמה, גם אם הנפגע חצה את הכביש במעבר חצייה וגם אם חצה שלא כחוק – החוק מבטיח את זכותו לקבל פיצוי.
4. עידוד ביצוע ביטוח חובה: עקרון האחריות המוחלטת משתלב עם החובה של כל נהג לבטח את רכבו בביטוח חובה לנזקי גוף. באופן זה, נהגים ומעורבים בתאונות יכולים להיות בטוחים שהפיצוי יינתן לנפגעים ולא יוטל עליהם ישירות, כל עוד הם מבוטחים כנדרש. הדבר מספק ביטחון כלכלי לציבור ומוודא כי עלויות התאונות יתחלקו בין כלל הנהגים ולא יוטלו על היחידים שגרמו לתאונות.

החריגים לאחריות המוחלטת

אף שהחוק קובע אחריות מוחלטת, הוא אינו מוחלט באופן מוחלט לחלוטין, וישנם חריגים שקבועים בסעיף 7 לחוק. לדוגמה, נפגע שנהג ברכב ללא רישיון תקף או בלי ביטוח חובה לא יוכל לקבל פיצוי לא מחברת הביטוח ולא מקרנית.

המחיר שמשלם הנפגע על משטר האחריות המוחלטת

נפגע תאונת דרכים למעשה פטור מלהוכיח את האשמה של הנהג לתאונה בשל משטר האחריות המוחלטת. עבור פטור זה משלם הנפגע מחיר ולעיתים מדובר במחיר כבד מאוד.

לדוגמא, סכום הפיצוי בגין עוגמת נפש, ונזק לא ממוני נגזר מסכום מקסימאלי קבוע בחוק. סכום זה לא עודכן לפחות 45 שנים ועומד היום על כ־175,000 ש”ח עבור 100% אחוזי נכות.

הפיצוי בגין נזק לא ממוני נקבע לפי נוסחה מתמטית קבועה. לדוגמא במקרה של פטירה של אדם בן 20 בתאונת דרכים, יהיה זכאי עזבונו לפיצוי בסך של 25% מהסכום המקסימאלי כ־43,000 ש”ח. לעומת זאת אדם שנפטר בנסיבות שמקנות לו עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין, שעל הניזוק חובה להוכיח אשם, הפיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים אינו מוגבל ויכול להגיע גם לסכום של 1,000,000 ש”ח.

דוגמא נוספת, אדם שמרוויח שכר של 60,000 ש”ח בחודש, שנפגע בתאונת דרכים, בית המשפט יחשב לו את אובדן השכר לפי תקרה מקסימאלית קבועה בחוק של שילוש השכר הממוצע במשק. לעומת זאת, בתביעת נזיקין אין מגבלת שכר והפיצוי יעשה לפי השכר המלא.

הבדל נוסף, לנפגע תאונת דרכים חישוב הפסדי השכר יעשה על פי שכר ברוטו בניכוי רכיב מס הכנסה עד לשיעור מס מקסימאלי של 25% לעומת זאת בתביעת נזיקין החישוב יעשה לפי שכר ברוטו מלא.

סיכום

חוק הפלת”ד ומשטר האחריות המוחלטת המיושם בו מהווים שינוי מהותי בתפיסת הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בכך שהחוק מקדם את טובת הנפגעים ומאפשר מתן פיצוי מהיר ושוויוני ללא תלות בשאלת האשמה, הוא מייצר מענה אפקטיבי לצרכים המשפטיים, החברתיים והכלכליים של החברה. נראה כי ביחס לראשי נזק מסויימים כמו נזק שאינו ממוני הגיע העת לעדכן את הסכום המקסימאלי הקבוע לעניין כאב וסבל שכן ביחס לסכום זה לא פעל שר המשפטים להפעיל את סמכותו לעידכון הסכום מאז חוקק החוק בשנת 1975.

הכותב הוא עו”ד ישראל אסל, מומחה לטיפול בנזקי גוף שנגרמו עקב תאונות דרכים ותאונות עבודה. עו”ד אסל ניסיון רב בטיפול בתיקי תאונות דרכים עם בעיות חבות ונזק מורכבות.