למה כל כך קריטי לבחור עורך דין תאונות עבודה בפתח תקווה?
תאונת עבודה היא לא רק אירוע טרגי שעלול לשנות את מסלול החיים ברגע. מעבר לפגיעה הפיזית והמנטלית, התאונה יכולה להפוך למבוך משפטי שדורש התמודדות עם ועדות רפואיות, חברות ביטוח עקשניות, ומעסיקים שמחפשים לחמוק מאחריות. במצבים כאלה, נוצר צורך אמיתי בייצוג משפטי מקצועי וחד – וזה בדיוק המקום שבו עורך דין תאונות עבודה מוכשר ומנוסה נכנס לתמונה.
אז למה דווקא פתח תקווה? ולמה בכלל עורך דין שמתמחה בתאונות בעבודה ולא “רק” עו”ד רגיל? בואו נצלול פנימה.
מתי תאונה הופכת ל”תאונת עבודה”?
על פניו נראה שכל פציעה במקום העבודה, בדרך אליה או חזרה ממנה מוגדרת כתאונת עבודה, נכון? ובכן, לא בדיוק. החוק בישראל מגדיר בצורה ברורה מה נחשב כ”תאונת עבודה” ומה לא. יחד עם זאת ישנם כל מיני פרטים קטנים וחריגים אשר יכול שיוציאו את האירוע מהגדרת “תאונת עבודה” וזו לא תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי :
- פציעות שאירעו בדרך או חזרה מעבודה? ככול שאין סטייה ממסלול הנסיעה בין הבית לעבודה תאונה כזו יכול שתוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. יחד עם זאת, חשוב לציין שבתחילת שנת 2025 בעקבות החלטה של ועדה בין משרדית של הממשלה ניתנה המלצה שלא להכיר עוד בתאונות דרכים שאירעו בדרך לעבודה וחזרה ממנה כתאונות עבודה. בשלב זה שר העבודה יואב בן צור החליט לדחות המלצה זו של הועדה. עו”ד ישראל אסל, בתגובה שהוציא לאתר YNET בירך על החלטת שר העבודה.
ישראל אסל, עו”ד היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה. הקמת רשות לאומית במתכונת שהוצעה על ידי הועדה הבן משרדית לא רק שלא תגביר את הבטיחות והאכיפה, אלא חמור מכך היא תפגע בבטיחות בעבודה וגם בביטחון הסוציאלי של נפגעי תאונות העבודה. מטרת הקמת הרשות הינה להחליש את כוחו של מפקח עבודה ראשי, שנעשה ניסיון להכפיף את סמכותו להחלטות של “ועדה מייעצת” המורכבת מגורמים בעלי אינטרסים שונים בתחומים שונים ויש בכך כדי לפגוע בשיקול הדעת המקצועי הנתון למפקח עבודה ראשי. הרשות המוצעת אינה כוללת זרועות חקירה משל עצמה וכן מחלקת תביעות עצמאית לצורך הגשת כתבי אישום כנגד מפרי הוראות בטיחות כך שבמישור האכיפה אין בהקמת הרשות כדי לקדם את נושא האכיפה שהוא לב הבעיה הגורמת לתאונות.
אני מברך את השר בן צור שדחה את המלצת הועדה ביחס לביטול ההכרה בנפגעי תאונות דרכים בדרך לעבודה וחזרה ממנה שכן הדבר היה גורם לכך שנפגעים אלו לא היו מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי קצבאות מידיות בשיעור 75% משכרם לאחר התאונה בגין תשלום דמי פגיעה של 91 יום וכן תשלום על נכויות זמניות לתקופת ההחלמה ועד לחזרה לעבודה והם היו נשארים בלי כל פיצוי בתקופת החלמתם. אילו המלצה זו היתה מתקבלת נפגעים אלו היו נאלצים לעבור שבעה מדורי גיהנום מול חברות הביטוח ולהגיש תביעות לבתי המשפט לתשלום תכוף כנגד חברות הביטוח. מצב דברים זה עלול היה להביא את נפגעי תאונות העבודה בדרך לעבודה וחזרה ממנה בפני קריסה כלכלית להם ולמשפחותיהם.
הקמת רשות במתכונת שהוצעה על ידי הועדה הבין משרדית נדונה מראש לכישלון וישנו חשש ממשי שגורמים בעלי אינטרס דוחפים להקמת הרשות במטרה להחליש את כוחו של מפקח עבודה ראשי.
למרות המלצת הוועדה: תאונת דרכים בדרך לעבודה תמשיך להיחשב כתאונת עבודה
- מחלות מקצוע – עניין מורכב מאוד שצריך לדעת כיצד להתמודד איתו, כאשר עיקר הבעיה הינה הוכחת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה שהתגלתה. ישנן סוגי מחלות שלגביהן כבר ידוע שהן נגרמות לעובדים ממגזרים מסויימים, וישנן מחלות שיש להיעזר בחוות דעת המומחים כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין תנאי העסקה למחלה שהתגלתה.
- תאונות שנגרמות עקב רשלנות מעסיק?כמובן שאפשר לתבוע את המעסיק על רשלונותו! יחד עם זאת בתביעות רק כנגד מעסיקים, צריך לדעת לבצע גם שיקולים כלכליים ובחינה מראש של סיכויי התביעה והאם אכן ניתן לקבל מהמעסיק פיצוי נוסף מעבר לזה שמשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. ישנם מקרים, שניתן לראות לפי נתוני התיק, כבר בהתחלה שתגמולי המוסד לביטוח לאומי גבוהים מאוד, והסיכוי לקבל פיצוי נוסף מהמעסיק קטן מאוד, ולכן אם אין במקרה הספציפי אפשרות לתבוע גם צד ג’ נוסף יתכן שאין כדאיות כלכלית לנהל תביעה כנגד המעסיק. עניין זה חייב להיבחן כבר בתחילת התיק, וזאת כדי שהלקוח ידע את כל נתוני התיק עוד בתחילתו, לפני שהוא משקיע כספים עבור חוות דעת מומחים רפואיים, אגרות והוצאות ומשפט ומפתח ציפיות ביחס לכך שעצם העובדה שהוגשה תביעה הוא “בטוח” יקבל פיצוי. לכן אנו מאוד מקפידים, כבר בתחילת התיק להסביר ללקוח את מצבו האמיתי הן מבחינת החבות הנזיקית, והן מבחינת הפיצוי הצפוי המגיע לו מעבר לתשלומים שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
- כפי שניתן לראות, ישנה מורכבות לא פשוטה בשיקולים כיצד לנהל נכון תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה. לכן, עורך דין מנוסה שבקיא בתיקים דומים ידע לנווט בין החוק, הזכויות והסעיפים כדי למקסם את הפיצוי שלכם.
לפעמים עו”ד יכול לעשות קסמים מול הביטוח הלאומי ?
לקוחות רבים, חוששים מהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, מהבירוקרטיה ולעיתים קרובות גם חוסר אמון בביטוח הלאומי. ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, חייבת להיות מקצועית ומדוייקת שכן התנהלות זו יכולה גם להשפיע על תביעת הנזיקין שתוגש. חשוב לציין שככול שתאונת העבודה היא גם תאונת דרכים, קביעות הנכות של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי יכול ויחייבו גם את חברת הביטוח בתביעה מכוח סעיף 6ב’ לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לכן חשוב לדעת איך לנהל את התיקים במקביל, תוך שימת לב לכך שניהול התיק במסלול מול הביטוח הלאומי אינו גורם לנזק במסלול מול חברת הביטוח.
הטיפול מול המוסד לביטוח לאומי, אינו רק “הגשת טפסים” העיקר למלא טופס וזהו, אלא הגשת תביעה עם מחשבה קדימה הצופה פני עתיד, בעיקר כאשר לניזוק יש עילת תביעה נזיקית כנגד המעסיק או צד ג’. הטיפול מול המוסד לביטוח לאומי כרוך בהופעה בפני ועדות רפואיות או בפני רופאים יועצים בתחומים מיוחדים, ויש לדעת להיות חד וממוקד בטיעון בועדות אלו שמטבע הדברים הזמן המוקצה לטיעון בועדה קצר מאוד. כמובן שעל החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון ניתן להגיש ערר לועדת עררים, וחשוב לדעת בדיוק כיצד לעשות זאת ולעשות הליך של בחינת “סיכוי סיכון”. כאן תפקידו של עורך הדין בא לידי ביטוי בצורה קריטית:
- הגשה לביטוח הלאומי תביעה להכרה כתאונת עבודה: מיד לאחר התאונה, ניתן להגיש למוסד לביטוח הלאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. מדובר בתביעה שפותחת את ההליך מול המוסד לביטוח לאומי. בעקבותיה אמור פקיד התביעות להודיע האם הוא מכיר בתביעה כתאונת עבודה, באיזה איברים הכיר שנפגעו בתאונה ואז ישולמו דמי פגיעה. לחלופין יכול פקיד התביעות להודיעה שהוא דוחה את התביעה ואינו מכיר בה כתאונת עבודה, במקרה כזה על הנפגע להגיש תביעה להכרה לבית הדין לעבודה שם יתבררו הטענות של הנפגע ושל המוסד לביטוח לאומי.
- ייצוג בוועדות רפואיות: זהו השלב השני, לאחר שקיבלתם הכרה בתאונה כתאונת עבודה ונגמרה תקופת דמי הפגיעה בת 91 יום בגינה שולמו דמי פגיעה. כדי להמשיך לקבל תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי (אם לא חזרתם לעבודה) ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. בעקבות הגשת תביעה זו, ישלח לנפגע זימון לבדיקה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
- קביעות הועדה הרפואית – בדרך כלל בשנה הראשונה ממועד התאונה ועדה רפואית קובעת נכויות זמניות משום שהמצב עדיין לא סופי. בתקופת הנכות הזמנית, ככול שהיא לא מלאה (פחות מ 100%) ובמידה שלא חזרתם לעבודה ניתן להגיש תביעה לנכה נזקק לפי תקנה 18 א. כעבור שנה, בדרך כלל המצב מאפשר קביעת נכות צמיתה. ככול שהועדה רפואית תקבע נכות של עד 9 אחוזים אינכם זכאים לתשלום מהביטוח הלאומי בגין נכות זו. נקבעה נכות בשיעור שבין 10-19 אחוזים ישולם מענק חד פעמי וככול שהנכות שתיקבע הינה בשיעור של 20% ומעלה יקבל הנפגע גמלה חודשית לכל תוחלת חייו.
- קיצבה מיוחדת לנפגע בעבודה – נפגע עבודה שנקבעה לו נכות מעל 75% מפגיעה אחת יכול להיות זכאי לקיצבה מיוחדת לנפגע בעבודה ויש להגיש תביעה נוספת לצורך קבלת קצבה זו שתיבחן על ידי מחלקת השיקום.
- ערר על ועדה רפואית דרג ראשון: על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון, עומדת לנפגע הזכות להגיש ערר לועדת עררים ולהסביר בערר מטעמו, רצוי בגיבוי חוות דעת רפואית, היכן טעתה הועדה הרפואית מדרג ראשון. ועדת ערר יכולה לקבל את הערר או לדחות אותו ובמקרים מסויימים אף להודיע לנפגע כי הועדה מדרג ראשון טעתה לטובתו וכי בדעת ועדת הערר להפחית מהנכות. לעיתים גם המוסד לביטוח לאומי מגיש עררים על קביעת הועדה מדרג ראשון אם הוא סבור שהועדה הרפואית העניקה נכות שאינה מגיעה לנפגע.
- ערר על ועדת רפואית לעררים – ניתן להגיש לבית הדין לעבודה אך ורק בשאלה משפטית. בית הדין לעבודה אינו ערכאה רפואית נוספת על ועדת העררים, אלא ערכאה משפטית הבוחנת האם היו טעויות משפטיות בעבודת ועדת העררים.
והאמת היא, שבלי ייצוג נכון, רבים מוותרים על חלק מהזכויות שמגיעות להם – פשוט כי הם לא יודעים שהן קיימות!
5 שאלות ותשובות חשובות על תאונות עבודה
1. אם נפצעתי בדרך לעבודה, האם זה נחשב כתאונת עבודה?
כן, אבל יש לכך תנאים ברורים. למשל, אם סטיתם מהדרך המקובלת כדי לבצע סידורים אישיים, יתכן שלא תוכלו להגדיר זאת כך. בכל מקרה גם כאשר תביעות אלו נדחות זה לא אסון גדול, האירוע יוגדר רק כתאונת דרכים ותוכלו לקבל את מלוא הפיצוי, בסכום אחד מחברת הביטוח שביטחה את הרכב.
2. האם אני חייב להוכיח רשלנות של המעסיק כדי לקבל פיצוי?
תאונות עבודה לא סתם קורות תאונות נגרמות, והן נגרמות במרבית המקרים בכלל אי הקפדה על הוראות בטיחות בעבודה, שימוש במכונות בניגוד להוראות היצרנים או הסרת מנגננוני בטיחות ועוד. ישנם מקרים שהרשלנות מקוממות ודוקרת את העין גם לאדם שאינו מומחה בתחום, וישנם מקרים שצריך לדעת בדיוק איך לאתר את הרשלנות ולהראות היכן היה הכשל שהוביל לגרימת התאונה ואת הכשל הזה לא כל אחד יכול לזהות ולאתר.
3. האם כדאי לקבל את קביעת הביטוח הלאומי ולא לערער?
כל מקרה לגופו, לעיתים המוסד לביטוח לאומי נותן קביעות נכות שהן נכונות והגונות, אך הגמלה החודשית נמוכה בגלל בסיס שכר נמוך של הנפגע. לעיתים המצב הפוך, לכן כל מקרה חייב להיבחן לגופו.
4. האם לפציעות קלות יש בכלל טעם לתבוע?
בהחלט כן! גם פציעה שנראית שולית בהתחלה עשויה להוביל לנזקים מתמשכים שניתן לקבל בגינם פיצוי. לכן תמיד טוב לקבל הכרה לאותה הפגיעה כדי שחלילה במקרה של החמרת מצב יש למי לפנות.
5. כמה זמן התהליך הזה לוקח?
תלוי במורכבות המקרה, אבל עורך דין טוב יפעל לקצר את התהליך ככל האפשר.
פתח תקווה ותאונות עבודה: למה המיקום משנה?
אולי יפתיע אתכם, אבל המיקום הגיאוגרפי יכול לשחק תפקיד מכריע בתהליך התביעה. בפתח תקווה, שהיא אחת הערים הגדולות והמגוונות בארץ, תמצאו גם ריבוי אזורי תעשייה,המון מפעלי תעשייה החל מתעשיית הייטק, תעשייה קלה ותעשייה כבדה וגם שירותי בריאות בתי חולים ושירותי משפט מתקדמים.
עורך דין בפתח תקווה שמכיר את השטח ופועל שנים רבות באזור יכול להציע יתרון משמעותי:
- קשרים מקצועיים: עם רופאים מומחים, ועדות רפואיות ומוסדות מקצועיים. משרדנו נמצא במתחם ב.ס.ר החדש בפתח תקווה, מתחם ענק עם שיא הטכנולוגיה וגישה קלה באמצעות הרכבת הקלה. במתחם ישנם קולגות רבים ומומחים שניתן להיעזר בהם.
- הבנה מקומית: של סוגי התאונות הנפוצים באזור – ממפעלים ועד הייטק.
- זמינות: הנוחות שבמיקום קרוב אליכם גם בפתח תקווה ובזכות הרכבת הקלה לכל תושבי גוש דן .
סיכום: למה אסור לכם להתפשר?
אם עברתם תאונת עבודה, החיים שלכם נכנסו למסלול שבו כל החלטה משפיעה על העתיד שלכם. אל תתמודדו לבד עם מערך הביורוקרטיה והחוקים המורכב – עורך דין מקצועי שממוקד בתחום תאונות העבודה יספק את הליווי הדרוש לכם. בפתח תקווה, המיקום המקומי וליווי אישי במיוחד עשויים לשדרג את ההבדל בין הצלחה לכישלון.
בתור עובדים, יש לכם זכויות – ודאגה לזכויות האלו היא לא מותרות, אלא חובה. אל תוותרו עליהן!
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
