תאונה בנמל אשדוד: כל הפרטים שחשוב לדעת

תאונה בנמל אשדוד: מי אחראי ואיך מתמודדים?

החיים התעשייתיים בישראל מביאים איתם פעילות אינטנסיבית שנעה בין הפקת משאבים, ייצור, שילוח, ובמקרים רבים – סביבה עבודה שמורכבת מכלים כבדים, מכונות הנדסיות ופעולות שמאתגרות גם את המנוסים ביותר. נמל אשדוד, כמרכז פעילות מרכזי במדינה, מהווה כר פורה לתאונות עבודה ותאונות דרכים הכוללות רכבים הנדסיים, מלגזות, מנופים ושפע של מכשירים כבדים. אבל מה קורה לאדם שנפגע בתאונה כזו? איך מתמודדים עם השלכות כל כך מורכבות? ואיפה חבויה האחריות?

הסביבה המורכבת של נמל אשדוד

נמל אשדוד נחשב לאחד מהמקומות היותר דינאמיים ומורכבים תפעולית בישראל. עשרות כלי רכב הנדסיים, משאיות, מכולות ענק ומנופים יוצרים שדה פועל שבו שגיאה אחת קטנה עשויה להוביל לאסון. אחת מהבעיות המרכזיות בנמלים ובמפעלים תעשייתיים היא אינטרס הפקה גדול מול סיכוני בטיחות. הנמל צריך לעבוד באופן שוטף, לעמוד בזמנים נוקשים, ולספק תהליכים מהירים ויעילים – אבל לא פעם זה נעשה על חשבון בטיחות העובדים או הנהגים במקום.

אז איך נגרמת תאונה ומה מוביל לשבר?

לא פעם התאונות בנמל עצמו מתרחשות כתוצאה ישירה מנקודות רשלנות כמו תחזוקה לקויה של ציוד, נהיגה רשלנית, מחסור בשלטי בטיחות, אין מתן הדרכות בטיחות מספקות, או תקלת תקשורת בין המפעילים. לדוגמה:

• נהג משאית שמתנגש במכולה בשל ראות לקויה או אי-קיום הוראות בטיחות ברורות.
• מטען אשר נופל ממנוף אשר פורק אונייה. 
• עובד  אשר נפגע  ממלגזה שמרימה מכולות ונוסעת ללא שדה ראיה.
• אי שיחרור “טוויסטלוקים” בנגרר משאיות באופן כזה שהמנוף מרים את המכולה יחד עם המשאית.  

במקרים האלו, עולים מיידית השאלות הקריטיות: מי אחראי? האם מדובר על רשלנות של העובד עצמו? או שיש פה קשר מערכתי,  ומה עושים כשהמערכת המורכבת מגלגלת את האחריות מאחת לשנייה?

האם היו תאונות קטלניות בנמל אשדוד?

בשנים האחרונות אירעו מספר תאונות קטלניות בנמל אשדוד שהם עובדים שילמו בחייהם.  מהתאונות ניתן ללמוד על מגוון הסיכונים הרב המאפיין את שטח הנמל.

1. עובדת בת 30 בודקת מטענים נהרגה מפגיעת משאית.  
2. ב 14.2.20 בזמן פריקת אונייה נהרג עובד נמל, כבן 45 מהתגלגלות גליל מתכת במשל של 9 טון.  ב
3. ביום 4.9.20 נהרג מנופאי, בזמן פירוק עגורן חוף בנמל אשדוד.  

כיצד מבררים אחריות בתאונות כלים הנדסיים?

הדבר הכי חשוב בתיק נזיקין הוא קודם כל בירור האחריות, לבנות את התיק נכון באופן כזה שיש לתובע את היכולת להצביע בצורה מקצועית על הרשלנות. שאלת האחריות היא קריטית משום שהיא המפתח למעבר לנושא גובה הפיצוי. תיק שאין יכולת להוכיח אחריות, אפילו אם הנזק הוא אדיר פיצוי לא יהיה.  לכן, צריך לדעת כיצד לבנות נכון את נושא האחריות וכיצד לכתוב את כתב התביעה באופן כזה, שמי שקורא את כתב התביעה ואת טענות התובע מבין מעבר לכל ספק שלתובע אין שום אחריות ושום אשמה תורמה לגרימת התאונה.

בניית האחריות בתיק הנזיקין, חייבית להיות שכבתית, באופן כזה, שתמיד תיהיה רשת ביטחון לטענה מסויימת אם זו לא תתקבל. במיוחד בתאונות שנגרמות בנמל, מקום שהעובדים מקבלים שכר גבוה, והמקרים הם תאונות עבודה אז חשוב לבנות את התביעה ברבדים רבדים ואף לחפש צדדים שאחראיים לתאונה שאינם המעסיק של העובד כדי שלא יקרה מצב שהתביעה נבלעת ללא אפשרות לפחות לקבל רבע מהפיצוי.

יכולים להיות מספר גורמים שניתן לתבוע בתאונות שאירעו בנמל שהם  יכולים לשאת באחריות עליה:

• המעסיק, הנמל: האם הבטיח סביבת עבודה בטוחה? האם הציוד שניתן היה תקין?
• ממונה בטיחות: ככול שמועסק ממונה בטיחות שאינו עובד שכיר של הנמל הרי שניתן לתבוע גם אותו.
• הנהג או המפעיל של ציוד נמל שאינו רכב מנועי: האם הקפיד על כל נהלי הבטיחות הדרושים? האם התרשל?
• נהגי כלי רכב מנועיים שעובדים בשטח הנמל   
• יצרן: לעיתים תאונות קורות עקב כשלים או פגמים בציוד הנדסי או ציוד נמל.

 איך יודעים מי משלם על הנזק?

התשובה לכך תלויה במידת הזהירות והרשלנות של כל גורם.  במדינת ישראל קיימים חוקי בטיחות רבים שאם היו פועלים בסטנדרט שקבעו החוקים הללו התאונה היתה נמנעת. כאן צריך לבדוק את מידת האחריות של כל גורם לנזק.

כאן בדיוק נכנסים לתמונה עורכי דין מומחים כמו עו”ד ישראל אסל שמתמחה בתחומי הנזיקין, תאונות דרכים עם כלים הנדסיים ותאונות עבודה. המומחיות והידע של איש מקצוע טוב יכולים להיות ההבדל בין קבלת פיצוי מלא לבין קבלת פיצוי חלקי או דחיית התביעה לגמרי.

ומה לגבי השאלות שעולות בדרך? תשובות חשובות:

• מה צריך לעשות מייד לאחר תאונה בנמל? לתעד את האירוע, לצלם במידת האפשר וליצור קשר עם עו”ד מומחה.
• אם אני אשם חלקית בתאונה, עדיין אוכל לקבל פיצוי? בהחלט, יחד עם זאת במקרים רבים עובדים חשבו בטעות שהם אחראים לתאונה, משום שלא הכירו את החוקים והתקנות, ובסופו של דבר סייענו להם לקבל פיצוי מבלי שהם נשאו באשם תורם.
• האם תאונה בנמל היא גם תאונת עבודה ?  בדרך כלל כן , מרבית התאונות בנמל קורות בזמן העבודתו של העובד.
• האם צריך עדים לתאונה? אם אפשר – כן, זה יכול לעזור בתביעה.
• כמה זמן לוקח לנהל תיק כזה? הזמן משתנה תלוי המורכבות התיק ובמספר הנתבעים, האם התאונה גרמה לפציעה בגינה יש להמתין להחלמה או שמדובר במקרה מוות שניתן להגיש תביעה מיד לאחר קבלת צו הירושה.

בשורה התחתונה – כיצד לשמור על הזכויות שלכם?

נמל אשדוד, כמו כל סביבה תעשייתית, הוא מקום עבודה תובעני וסואן, ולכן חשוב לכל עובד, נהג ועובר אורח שם לוודא שהפעולות שלו נוקטים באמצעי הזהירות המרביים. אם קרתה תאונה, מומלץ לא להמתין ולפנות מיד לעורך דין שיודע את העבודה וימצא את הדרך להוציא לפועל את הזכויות שלכם.

תאונות בנמל אשדוד הן לא רק עניין פיזי – הן סיפור משפטי מורכב. אז בפעם הבאה שאתם מתמודדים עם מקרה כזה – זכרו שיש בעל מקצוע שיודע להתמודד עם המערכת ולהחזיר לכם את מה שמגיע.

הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.