תאונות דרכים עם טרקטורים חקלאיים וזכויות הנפגעים בישראל: מדריך מקיף ומעמיק
תאונות דרכים ותאונות עבודה המערבות טרקטורים חקלאיים ומיכון מחובר הן תופעה ייחודית ומאתגרת בישראל. הטרקטור, ככלי רכב חקלאי, נועד לעבודה בשדות, אך פעמים רבות נע בדרכים ציבוריות או באזורים המאופיינים בתנועה מעורבת. הסיכונים מוגברים כאשר לטרקטור מחובר מיכון חקלאי המופעל באמצעות מערכת ה-PTO (Power Take-Off). במאמר זה נרחיב על סוגי התאונות הנפוצות במעורבות טרקטורים, נציג דוגמאות למיכון חקלאי נפוץ, נעמיק בזכויות הנפגעים, ונתייחס לניסיונו של עורך הדין ישראל אסל, המתמחה בתחום.
תאונה עם טרקטור: מה באמת חשוב לדעת?
השילוב בין כלי מכני עצום כמו טרקטור ונזקי תאונה הוא, בלשון המעטה, לא פשוט. תאונות המערבות טרקטורים אמנם לא מתרחשות באופן יומיומי כמו תאונות דרכים רגילות, אך כשהן מתרחשות – הן עלולות להוביל לתוצאות הרות אסון. ריבוי המשתנים בתאונות מסוג זה והמורכבויות המשפטיות שלהן מביאים לכך שחשוב להקדיש להן תשומת לב מיוחדת. אז איך ניגשים לטפל בתביעה מסוג זה? למה לקבל ייעוץ מקצועי זה קריטי? ומה מייחד את התאונות הללו לעומת אחרות? בואו נצלול פנימה.
המאפיינים הייחודיים של טרקטורים חקלאיים
טרקטורים חקלאיים הם כלי רכב כבדים, איטיים ומגושמים, הנבדלים משמעותית מכלי רכב אחרים. מאפיינים אלו יוצרים סיכונים ייחודיים:
- מהירות נמוכה: הטרקטור נע בדרך כלל במהירות של עד 40 קמ”ש, דבר המוביל לעקיפות מסוכנות בכבישים ציבוריים.
- מבנה מסורבל גובה ורוחב הכלי חורגים מהרגיל : מבנה הטרקטור מקשה על תמרון ושדה הראייה שלו מוגבל, במיוחד בעת נסיעה לאחור.
- שימוש במיכון מחובר: מערכת ה-PTO מאפשרת חיבור מיכון חקלאי מגוון, דבר המגדיל את הסיכון לתאונות, הן במהלך העבודה בשדה והן בדרכים ציבוריות. ציר הקרדן, גל ההגינע, ן (נקרא בלשון החקלאים “פרטיקוף”) שמחבר בין הטרקטור לבין המיכון החקלאי יכול להיות מסוכן, וחובה לוודא כי יש עליו שרוול בטיחות ייעודי למניעת היתפסות.
סוגי תאונות נפוצות עם טרקטור חקלאי:
- תאונות התהפכות והעפת נהגים מהטרקטור – אחת מהתאונות החמורות והנפוצות ביותר במעורבות טרקטורים היא תאונת התהפכות. גורמים עיקריים: שינוי במרכז הכובד כתוצאה מחיבור מיכון כבד. נסיעה בשיפוע תלול או על שטח לא יציב. תמרון מהיר או פתאומי. תוצאות אפשריות: לכידת הנהג תחת הטרקטור. פציעות קשות, כגון שברים, פגיעות ראש ואף מוות ואף תאונות שגרמו לנהג התקף לב. תאונות נוספות יכולות להיגרם בזמן נסיעה מהירה בשבילי עפר משובשים שעלולות לגרום לנהג פשוט לעוף מהטרקטור ככול שמדובר בטרקטור פתוח ללא תא נהג.
- תאונות דריסה טרקטורים- מאופיינים בשדה ראייה מוגבל, בעיקר באזורים חקלאיים צפופים או במהלך נסיעה לאחור. תאונות דריסה עלולות להתרחש כאשר: עובדים או עוברי אורח נמצאים בקרבת הטרקטור. הנהג אינו מודע לנוכחות של אנשים בקרבת הכלי, במיוחד בעת חיבור או ניתוק מיכון.
- תאונות עם מערכת ה-PTO – מערכת ה-PTO, המעבירה כוח מהמנוע למכונות חיצוניות, מהווה גורם סיכון מרכזי. תאונות מסוג זה כוללות: מגע עם הציר המסתובב. לכידת בגדים, שיער או איברים בציר, דבר שעלול לגרום לפציעות חמורות, קטיעות ואף למוות.
- תאונות עם מיכון חקלאי מחובר -חיבור מיכון כמו מכסחות דשא, משאבות מים, או מכונות קציר מעלה את הסיכון לתאונות, במיוחד בדרכים ציבוריות. תאונות אלו כוללות: פגיעות כתוצאה מהמכונה המחוברת הבולטת מעבר לרוחב הטרקטור. תקלות במיכון שגורמות לפציעות לעובדים או לעוברי אורח. חשוב לזכור שיש טרקטורים חקלאיים שיש להם זרועות רתימה קדמיות, שניתן לרתום לכלי ציוד חקלאי גם מלפנים ולא רק מאחור, וגם עניין זה מקשה מאוד על שדה הראייה בזמן נסיעה בכביש.
- תאונות בין טרקטור לרכבים אחרים בכביש- כלים חקלאיים רבים נוסעים על הכבישים, כדי להגיע מחלקת עיבוד אחת לשנייה, מדובר בכלי שלעיתים רתום אליו מיכון חקלאי גדול, גבוה ורחב שחוסם לנהגים האחרים בדרך את שדה הראיה, האיטיות של הטרקטור גם משנה את כל חישובי הזמנים של הנהג לקחת בזמן כניסה לצומת ולכן גם בנסיעות מנהלתיות ישנו סיכון רב של תאונה בין טרקטור לרכבים אחרים הנוסעים על הכביש.
מיכון חקלאי נפוץ המחובר לטרקטורים
ישנם סוגים שונים של מיכון חקלאי, לכל מיכון חקלאי יש צורת ריתום שונה לטרקטור, כמו לדוגמא, דיסקוס, מעגלה עגלה נגררת בדרך כלל אלו רתומים לוו הגרירה של הטרקטור.
ישנו מיכון חקלאי שרתום לטרקטור, באמצעות שלוש נקודות, שתי זרועות הרמה ונקודה שלישית מתכווננת (ידנית או הידראולית) יש כלים כאלה שעושים שימוש במערכת ה PTO כמו לדוגמא מתחחת ומרסס, ויש כלים שלא, כמו לדוגמא מתלם או קולטיבטור.
נעמיק מעט בנושא מערכת ה PTO או בלשון החלקאים “קרדן” או “פרטיקוף ” זאת בשל תחולת החזקה בדבר ניצול הכוח המכני הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
הכוח מהמנוע של הטרקטור מועבר דרך מערכת ה-PTO באמצעות גל הינע ארוך (Shaft) המחובר לציר המניע בחלק האחורי של הטרקטור ולמיכון החקלאי. תהליך העברת הכוח מתבצע בצורה הבאה:
-
התחלת תהליך העברת הכוח: המנוע של הטרקטור מפעיל את מערכת ה-PTO באמצעות חיבור ישיר או באמצעות מערכת הילוכים. כאשר נהג הטרקטור מפעיל את מערכת ה-PTO, גל ה-PTO מתחיל סיבוב. המערכת מצוידת במנגנון שמאפשר הפעלה או כיבוי של הכוח בצורה מדויקת.
-
העברת הכוח: הגל המסתובב של ה-PTO מחובר לחלק האחורי או הקדמי של הטרקטור. גל זה מעביר את הסיבוב של המנוע אל מכשירי העבודה החקלאיים שמחוברים אליו (כמו מקצרות, מרססים ).
-
שימוש במנוע של מכשירי העבודה: הגל המסתובב מחובר למיכשור שמבצע את העבודה החקלאית. ברוב המקרים, המערכות החקלאיות דורשות סיבוב במהירות קבועה או משתנה, ובמקרים מסוימים מערכת PTO מספקת גם חיבור של הילוכים נוספים, שמאפשרים שליטה על מהירות הסיבוב.
באופן כללי, העברת הכוח מ-PTO מאפשרת למיכון החקלאי לעבוד בצורה עצמאית ומניעה אותו בעזרת כוח המנוע של הטרקטור, מה שמייעל את העבודה, יחד עם זאת יש לציין שבמערכת זו תמונים סיכונים רבים ואירעו גם תאונות קטלניות.
מערכת ה-PTO מאפשרת חיבור של מגוון מכונות חקלאיות, בהן:
- מכסחות דשא ומכונות קציר: משמשות לקצירת דשא, שחת ותבואה או מכונות לפיזור אוכל לבעלי חיים ברפתות, ועלול לגרום לפציעות חמורות בעת תקלות או שימוש לא זהיר במכונות אלו.
- משאבות מים ודישון: מסייעות בשאיבת מים ופיזור דשנים, אך מצריכות זהירות יתרה במהלך תחזוקה.
- מרססים חקלאיים ומזבלות : משמשים לריסוס חומרים כימיים בחלקות עיבוד או לזיבול חלקות אלו.
- בלות חציר: מכונות לדחיסת חציר כוללות חלקים נעים רבי עוצמה, שמהווים סיכון גבוה לעובדים.
- כלי עיבוד קרקע: מתחחות.
זכויות הנפגעים בתאונה עם טרקטור חקלאי
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975, מעניק לנפגעים זכות לפיצויים ללא הוכחת אשמה. החוק קובע כי כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים, וכולל בתוכו גם תאונות שנגרמות על ידי טרקטורים חקלאיים. טרקטור, על פי החוק, מוגדר כרכב מנועי ולכן חייב להיות מבוטח בפוליסת ביטוח חובה. משמעות הדבר היא שבמקרה של תאונה עם טרקטור, אם אדם נפגע בתאונה, הפיצויים מגיעים לנפגע דרך ביטוח החובה של הטרקטור.
מטרת הביטוח היא להבטיח פיצוי לנפגעים, בין אם הם נהגים, נוסעים או עוברי אורח, ולספק להם את ההגנה הכלכלית הנדרשת בעקבות תאונה. מכיוון שטרקטור חקלאי מוגדר כרכב מנועי, ומשמש הן כאמצעי תחבורה והן ככלי עבודה בשדה, החוק מחייב את בעלי הטרקטורים להחזיק פוליסת ביטוח חובה כדי להבטיח את הפיצוי בגין נזקי גוף לאדם שנפגע, לשלומם של כלל המעורבים בתאונה, ולהימנע מהמעמסה הכלכלית שעלולה להיגרם בעקבות נזקי גוף.
הקשר בין מערכת ה PTO לבין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
הקשר בין מערכת ה-PTO לבין החזקה בניצול הכוח המכני בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מתבטא בכך שמערכת ה-PTO בטרקטור מאפשרת את העברת הכוח המכני מהמנוע אל המיכון החקלאי שמחובר אליו, ובכך הופכת את הטרקטור לכלי שמנצל את הכוח המנועי כדי להפעיל את המכשירים החקלאיים. לפי חוק הפיצויים, כלי רכב מנועי, כולל טרקטורים, נחשבים לרכבים המנוצלים לצורכי תחבורה או עבודה חקלאית. כאשר מדובר בתאונה הכוללת טרקטור, מערכת ה-PTO נחשבת לחלק מהתשתית המכאנית של הרכב, ובמקרה של תאונה שנגרמת על ידי ניצול הכוח המכני של ה-PTO, ומתקיים קשר סיבתי בין ניצול הכוח המכני לבין סיבת התאונה הרי שהתאונה יכול שתוגדר כתאונת דרכים והנפגע יהיה זכאי לפיצויים מכוח פוליסת ביטוח חובה ואם אין ביטוח אז מקרנית. גם במקרים שבהם התברר שלנהג הטרקטור לא היה רישיון נהיגה, והוא נפגע עקב שימוש במערכת ה PTO עדיין נקבע שהוא זכאי לקבלת פיצויים. ניתן לקרוא על הכך בקישור “תאונה קטלנית ברפת עקב שימוש ב PTO של טרקטור חקלאי”.
תאונה עם טרקטור ניצול שימוש של סלקטורים הידראוליים.
לטרקטור חקלאי יש סלקטורים הידראוליים, שמיועדים לחיבור למיכון חקלאי כמו מעגלה או דיסקוס מתרוממים, פתיחת זרועות מרסס, מקצרות ומכונות אחרות, ומאפשרים את העברת האנרגיה ההידראולית באמצעות צנרת שמחוברת למשאבת שמן של הטרקטור.
המשאבה, שמונעת על ידי המנוע של הטרקטור, מספקת לחץ שמאפשר למערכות ההידראוליות לפעול, ובכך לנצל את הכוח המכני של המנוע כדי להפעיל את המיכון החקלאי. הכוח המועבר דרך המערכת ההידראולית יכול להניע את החלקים השונים במיכון, כמו זרועות מכסחת דשא או כף חפירה קדמית או אחורית.
במקרים בהם נגרמת תאונה כתוצאה משימוש במערכת ההידראולית של הטרקטור, יש מקום להכיר בכך כניצול של הכוח המכני של הרכב, ובכך ניתן להחיל את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן מדובר בשימוש בכוח המנוע של הטרקטור לצורך הפעלת המיכון.
כתוצאה מכך, תאונה כזו עשויה להיחשב גם כתאונת דרכים, והנפגעים בתאונה עשויים להיות זכאים לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בנוסף לפיצויים שמגיעים במקרה של תאונת עבודה, אם התאונה התרחשה במהלך עבודה והוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
תאונה עם טרקטור גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה ניתן לתבוע גם את הביטוח של הטרקטור וגם את ביטוח לאומי!
תאונות עם טרקטור חקלאי קורות בעיקר בזמן העבודה בשדה או בסביבה חקלאית, ולכן פעמים רבות ייתכן כי התאונה תוכר גם כתאונת עבודה. במקרה כזה, העובד או בעל הטרקטור עשויים להיות זכאים לפיצויים מכוח ביטוח לאומי, בנוסף לפיצויים המגיעים להם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אם מדובר בתאונה עם רכב מנועי. תאונת עבודה היא תאונה שנגרמת בזמן ועקב העבודה, ולכן כאשר טרקטור מעורב בתאונה במהלך ביצוע פעולות חקלאיות כגון חריש, עיבוד או קציר, סביר כי התאונה תוכר כתאונת עבודה ויינתן פיצוי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. הכרה בתאונה כתאונת עבודה עשויה לאפשר לנפגע להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף, כולל פיצויים בגין אובדן כושר עבודה, טיפולים רפואיים ומשך זמן ההחלמה.
עורך הדין ישראל אסל: מומחה בתאונות טרקטורים ומיכון חקלאי
מומחיות וידע מקצועי – חשוב שעורך דין המייצג נפגעי גוף בתאונות הקשורות לטרקטורים חקלאיים יהיה בקיא בתחום זה, משום שטרקטורים חקלאיים הם כלי רכב ייחודיים בעלי מערכות מכניות והידראוליות מסובכות, שעשויות להיות מעורבות בתאונה. עורך דין המתמחה בטרקטורים חקלאיים יוכל להבין את השימושים השונים במערכות כגון מערכת ה-PTO, המערכות ההידראוליות, והכוח המנועי של הטרקטור, ולנתח כיצד השפיעו על קרות התאונה. בנוסף, יש הבדל ניואנסים בין תאונות עם טרקטור לתאונות עם רכבים אחרים, הן מבחינת חוקים המגדירים את הכיסוי הביטוחי והן בהבנת הרקע החקלאי והסכנות הכרוכות בשימוש בטרקטורים. בקיאות כזו מאפשרת לעורך הדין לבנות תיק חזק, להבין את נסיבות התאונה בצורה טובה יותר, ולהסביר את הסיבות לתאונה באופן מקצועי. כמו כן, עורך דין שמתמצא בתחום יוכל להעריך נכון את גובה הפיצויים המגיעים לנפגע, ולהתמודד עם סוגיות מורכבות הקשורות לפיצויים הנובעים מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תאונת עבודה או תביעות ביטוח.
עו”ד ישראל אסל הוא מומחה בעל ניסיון של שנים רבות בתחום תביעות תאונות עבודה, תאונות דרכים ונזקי גוף, והוא מתמחה בטיפול במגוון רחב של מקרים, כולל תאונות באתרי בנייה, מפעלי תעשייה, תאונות עם מכונות כבדות, עגורנים, מנופים ומלגזות.
עו”ד אסל גדל במושב זוהר שבחבל לכיש, בן להורים חקלאיים, ועבר את ילדותו בעבודה יחד עם הוריו במשק החקלאי, מה שהקנה לו ידע מעשי ומקצועי רב בתחום החקלאות, כולל חממות, מבנים חקלאיים, ציוד ומיכון חקלאי. בנוסף, הוא סיים 13 שנות לימוד ברמת טכנאי חשמל ואלקטרוניקה והיה מפעיל ציוד כבד בעל ידע טכני, הנדסי וחשמלי ייחודי.
הניסיון הרב של עו”ד אסל, שהשלים ידע טכני עשיר בנושאים כגון הידראוליקה, עיבוד שבבי וקריאת תוכניות ושרטוטים, מאפשר לו לנהל תיקים מורכבים בתאונות עבודה, תאונות דרכים ותאונות עם ציוד חקלאי או מכונות כבדות בצורה מקצועית ויעילה.
בקיאותו בתחום הציוד החקלאי וההנדסה מאפשרת לו להבין לעומק את נסיבות התאונה, במיוחד בתאונות הקשורות לטרקטורים ומיכון חקלאי, ולהציג את המקרים בצורה המניבה תוצאות טובות עבור לקוחותיו. בזכות כל אלה, עו”ד אסל ידוע במקצועיותו, יושרו והיחס האישי שהוא מעניק ללקוחותיו, והשגת תוצאות מרשימות גם בתיקים מאתגרים במיוחד.
סיכום
תאונות דרכים ותאונות עבודה במעורבות טרקטורים חקלאיים הן תופעה מורכבת ורבת סיכונים. שילוב של מהירות נמוכה, מבנה מסורבל, ומיכון כבד הופכים תאונות אלו לאתגר בטיחותי ומשפטי. זכויות הנפגעים מוגנות בחוק, אך מימושן לעיתים מורכב ודורש סיוע מקצועי. עורך הדין ישראל אסל מספק ליווי משפטי איכותי, ומסייע לנפגעים למצות את זכויותיהם באופן המיטבי מול חברות הביטוח, קרנית והמוסד לביטוח לאומי.
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
![](https://www.assal.co.il/wp-content/uploads/pw-4-1.jpg)
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.