התאונה הקשה והקטלנית שאירעה ביום 19.5.19 ביבנה בה נהרגו 4 עובדים עקב קריסת עגורן צריח בזמן פירוקו, היא תולדה של הזנחה מתמשכת של המדינה בטיפול בנושא הבטיחות בתאונות העבודה. הזנחה זו גובה מידי שנה את חייהם של כ-70 עובדים בממוצע שנהרגים בתאונות עבודה שונות, מחציתם בתאונות בענף הבניין והתשתית והשאר בתאונות שונות בתחום התעשייה והחקלאות.
תאונת יבנה: סימפטום של אוזלת יד בבטיחות
הדבר המייחד את התאונה שאירעה ביבנה משאר תאונות העבודה שמתרחשות הוא, שמדובר בתאונה שאירעה תוך כדי פירוק של עגורן צריח. עובדה זו חשובה במיוחד משום שהיא ממחישה את אוזלת היד של המדינה בנושא הבטיחות בעבודה בכלל ובעגורני הצריח בפרט.
חסר בהסדרה של פירוק והרכבת עגורני צריח
תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח) תשכ”ז -1966 מתייחסות בעיקר לנושא בטיחות בהפעלת עגורני צריח מסוגים שונים כמו עגורני לאפר גיב (luffer) או עגורני זרוע אופקית, אך התקנות מתייחסות באופן לקוני לשלב הרכבת או פירוק העגורנים וקובעות כי הקמה, פירוק או הגבהה של עגורן צריח תבוצע בהנהלת מומחה. התקנות אינן מגדירות מיהו בדיוק אותו המומחה, מדובר “ברקמה פתוחה” שלתוכה אמור היה מנהל הבטיחות בעבודה לצקת תוכן ולקבוע. אך זה האחרון לא מצא לנכון עד היום להגדיר מיהו מומחה וכך למעשה שלב ההקמה והפירוק הם שני שלבים מסוכנים ביותר שנותרו יתומים ללא הסדרה של מנהל הבטיחות בעבודה.
התעלמות מהתקנים והמלצות בתחום הבטיחות
על פי המצב המשפטי הקיים היום, למעשה כל אדם יכול לרכוש ארגז כלים ולהפוך למתקין עגורני צריח. המדינה מעולם לא מצאה לנכון להסדיר את הנושא, למרות שיש בידיה כלים רבים לעשות זאת. ההסדרה אינה חייבת להיות בהכרח באמצעות שינוי התקנות הקיימות שמטפלות בצורה מצויינת בנושאים רבים אחרים, ניתן להשלים את החוסרים בתקנות, באמצעות הוצאת הוראות ונהלים מכוח סמכותו הנתונה למפקח עבודה ראשי במשרד העבודה, כלים אלה חייבים להינקט באופן מיידי מבלי להיכנע ללחצים של חברות יבוא עגורנים וחברות להשכרת עגורנים.
התוצאות הקשות של הזנחת הבטיחות
לצערי, ביחס לתאונה ביבנה אפשר לומר שהכתובת היתה על הקיר. בחודש פברואר 2017 קרס עגורן צריח בבת ים והמנופאי נפגע באורח קשה. הסיבה העיקרית לקריסה היתה כשל בביסוס העגורן וגם שם לא היה כל פיקוח של הרשויות על התקנת העגורן. חמור מכך, מתברר שמנהל הבטיחות בעבודה ידע שנים רבות, כי נעשה שימוש בחוליית שתילה שאינה מאושרת על ידי היצרן וזאת במקום רגלי שתילה מקוריות של היצרן שאמורות לעמוד בעומסי לחיצה ושליפה של 250 טון לכל רגל.
בחודש מארס 2018, בהכרעת דין ארוכה ומנומקת שניתנה על ידי השופט ד”ר שאול אבינור מבית משפט השלום בתל אביב, תיאר השופט את הכשל החקיקתי בנושא הרכבה ופירוק עגורני צריח.
למרבה הצער, הכרעת הדין נפלה על אוזניים ערלות ומשרד העבודה והרווחה לא עשה דבר וחצי דבר כדי לטפל בבעיה.
התוצאה לא איחרה לבוא וארבעה עובדים נוספים קיפחו את חייהם בתאונת עבודה קשה ומיותרת, וככול שמנהל הבטיחות ימשיך להזניח סוגייה זו הרי שזו רק שאלה של זמן עד שיקרה האסון הבא.
הכותב הוא עו”ד ישראל אסל, מומחה לטיפול בנזקי גוף שנגרמו עקב תאונות דרכים ותאונות עבודה, אשר הגיש תביעה בשם אלמנתו של אחד מהעובדים שנהרגו בקריסת העגורן ביבנה. תביעה שהביאה לשיפורים רבים בתחום הבטיחות בעגורני צריח.