30.1.25
מאמר מאת ישראל אסל, עו”ד
בעקבות רע”א 4554/24 מדינת ישראל נ’ פלוניות ניתן ביום 27.1.25
ביום 19.5.19 במהלך עבודות פירוק עגורן צריח באתר בנייה ביבנה קרס לפתע העגורן, באירוע קשה זה נהרגו 4 עובדים. בעקבות תאונה טרגית זו הגשתי לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת נזיקין בשם אלמנתו ואימו של אחד העובדים שנהרג בתאונה. בין היתר נתבעו יצרן העגורן, מכון התקנים, מדינת ישראל מנהל הבטיחות בעבודה, קבלנים, מעסיקים וגורמים נוספים.
בתביעה הנזיקית שהוגשה נכללו ראשי נזק רגילים הנהוגים בתביעת עיזבון ותלויים, אך הפעם נתבע גם סעד כספי נוסף, סעד לא שגרתי ונדיר בגין פיצויים עונשיים בסכום של 1,690,000 ₪.
פיצויים עונשיים (או פיצויים לדוגמה) הם פיצויים שנפסקים לא רק כדי לפצות את הנפגע על נזקיו, אלא גם כדי להעניש את המזיק ולהרתיע מהתנהגות דומה בעתיד. במדינת ישראל, פיצויים עונשיים נפסקים במשורה ורק במקרים חריגים שבהם התנהגות המזיק היא חמורה במיוחד.
כך לדוגמא פיצוי עונשי נפסק במקרים של כוונת זדון או רשלנות חמורה – בתי המשפט פוסקים פיצויים עונשיים כאשר מוכחת התנהגות פסולה במיוחד מצד הנתבע, כמו הונאה, תרמית, לשון הרע חמורה, או הפרה בוטה של זכויות. מטרת הפיצוי העונשי הינה הרתעתית ומניעת התנהגות בלתי נסבלת – כאשר בית המשפט מזהה דפוס פעולה בעייתי במיוחד שיש להרתיע מפניו.
בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה זהירה מאוד בפסיקת פיצויים עונשיים, והם ניתנים לרוב בסכומים נמוכים יחסית בהשוואה לארה”ב. יחד עם זאת, בשנים האחרונות חלה מגמה של הרחבה מסוימת של השימוש בהם.
במשך שנים רבות וכפעיל ציבורי בתחום מניעת תאונות עבודה, טענתי שתחום הבטיחות בעבודה לוקה בכשל חמור, מאחר שאין באמת תמריץ לקבלנים ומעסיקים לשמור על בטיחות העובדים.
בפן אחד, הפן הפלילי, המדינה כמעט ואינה מגישה כתבי אישום כנגד קבלנים או מעסיקים בגין תאונות קטלניות שנגרמו אצלם. ההרתעה הפלילית פשוט אינה קיימת. את מספר כתבי האישום המוגשים מידי שנה ניתן למנות על אצבעות יד אחת. רק לסבר את האוזן במהלך שנת 2024 נהרגו בתאונות עבודה בישראל 68 עובדים.
בפן השני, הפן הנזיקי -כספי, מרבית המעסיקים והקבלנים מבוטחים בפוליסת ביטוח ולכן כאשר מתרחשת תאונה עקב רשלנותם את הנזק משלמת חברת הביטוח. הקבלנים והמעסיקים למעשה חשופים רק לתשלום רכיב ההשתתפות העצמית בפוליסה בסכום של כמה אלפי שקלים בודדים.
כך למעשה נוצר מצב לפיו, גם כאשר ישנה רשלנות חמורה, מקוממת אשר לעיתים מגיעה לכדי חבלנות של ממש, אי ציות לתקנות הבטיחות בעבודה למעשה המפר אינו משלם כל מחיר, לא בפן הפלילי ולא בפן הנזיקי.
בעשר השנים האחרונות במטרה לטפל בכשל זה, החלטתי לשלב באין ספור תביעות של משפחות עובדים, שאיבדו את יקיריהם בתאונות עבודה קטלניות ומזעזעות, סעד כספי נוסף בגין פיצויים עונשיים.
בתביעות שהגשתי טענתי, כי במיוחד נוכח הכשל שהמדינה אינה מגישה כתבי אישום, ואין באמת כל הרתעה של המעסיקים מהפן הפלילי והנזיקי סעד של פיצויים עונשיים נותן בידי משפחות העובדים כלי רב עוצמה, לנהל בעצמם הליך שיכול לגרום להרתעה אמיתית כנגד מי שמפר את הוראות הבטיחות בעבודה. למשפחות יש תמריץ לנהל הליך כזה ממספר טעמים, כמו עשיית הצדק והוצאת האמת לאור, תמריץ כלכלי שאם יצליחו להוכיח את טענותיהם יזכו בפיצוי כספי נוסף והיכולת לעשות שינוי בתחום הבטיחות בעבודה שיגרום עצם הטלת החיוב.
מה שמיוחד בסעד של פיצויים עונשיים, שמדובר למעשה “בעונש” ופיצוי שכזה אינו מכוסה בפוליסת הביטוח של הקבלן או המעסיק. כאשר מוטל פיצוי עונשי על הקבלן או המעסיק, הוא יהיה חייב לשלם את הפיצויים מכיסו הפרטי וחברת הביטוח לא תשלם את הפיצוי במקומו.
קחו לדוגמא מקרה, שבו קבלן מחליט שלא כלכלי לו לגדר מרפסות בבניין רב קומות. עלות גידור מרפסות יכולה להגיע לסכום של 500,000 ₪. במקרה כזה, כאשר הקבלן יודע שאם עובד יפול אל מותו מהמרפסת הסיכוי שיוגש נגדו כתב אישום פשוט אפסי. את הפיצויים למשפחת העובד תשלם חברת הביטוח, ולמעשה כל הנזק שנגרם לקבלן באופן ישיר הינו תשלום של כמה אלפי שקלים בודדים כהשתתפות עצמית בפוליסת הביטוח. בנסיבות כאלה אין לקבלן כל תמריץ כלכלי לגדר את המרפסות.
כעת תארו לכם מקרה, שאותו קבלן יודע שאם יפול עובד ממרפסת לא מגודרת, בית המשפט יכול להטיל עליו פיצוי עונשי בסך של 2,000,000 ₪ . את הסכום הזה הוא יאלץ לשלם מכיסו בנוסף על סכומי הפיצויים שתשלם למשפחה חברת הביטוח, חיוב כזה משנה את כל השיקולים הכלכליים של הקבלן ואת התמריצים שלו לשמור על הבטיחות.
במשך שנים, הקבלנים, חברות הביטוח וגם מדינת ישראל עשו כל הניתן כדי לסכל את דרישת המשפחות לתשלום פיצויים עונשיים.
המדינה כמי שגם אחראית על גביית האגרות וכמי שגם נתבעה לשלם פיצוי עונשי על המחדלים שלה התנגדה בתוקף לסעד זה, וטענה שבגין סעד פיצוי עונש יש לחייב את המשפחות השכולות לשלם אגרת בית משפט נוספת ונפרדת. כך ניסתה המדינה, בדרך של כפייה כלכלית לגרום לכך שהמשפחות שאיבדו את יקיריהם בתאונות עבודה יוותרו על סעד של פיצויים עונשיים.
בתיק קריסת העגורן ביבנה, הגישה המדינה בקשה למחוק מכתב התביעה את הסעד בגין פיצוי עונשי שהוגש נגדה, המדינה דרשה מאלמנתו של העובד תשלום אגרה נוספת בסך של כ 49,000 ₪. לאחר שפרסתי את טענותיי קיבל בית המשפט המחוזי את טענותי ודחה את דרישת המדינה לחיוב באגרה נוספת.
המדינה לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לאחר שפרסתי בפני בית המשפט העליון את טענותי ואת האופן שנכון לפרש את תקנות האגרות, תוך מתן דגש לכך שמשפחות עובדים שנהרגו בתאונות עבודה הן משפחות מעוטות יכולת ויש לאפשר גם להן לתבוע פיצוי עונשי בלי לשלם אגרה. בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי שניתן ביום 27.1.25 קיבל את הטענות וקבע שאין לחייב את אלמנתו של העובד בתשלום אגרה נוספת בגין סעד פיצוי עונשי.
בכך, למעשה, הוריד בית המשפט העליון, חסם כספי משמעותי, שעמד בפני ניזוקים שמבקשים להגיש תביעה לפיצויים עונשיים.
כמי שעוסק שנים רבות בתחום מניעת תאונות עבודה, ומנהל מאבק ציבורי עיקש בתחום הבטיחות בעבודה, אני רואה בפסיקה זו של בית המשפט העליון פסיקה חשובה מאוד, לקידום הכלי של פיצויים עונשיים הפסיקה נותנת למשפחות עובדים רוח גבית ותמריץ כלכלי להגיש תביעות עם סעד של פיצוי עונשי, ולנסות באמצעות תביעות אלו, לתקן את הכשל המערכתי בתחום הבטיחות בעבודה.
כעת, יש למשפחות העובדים תמריץ כספי לשלב בתביעתם סעד נוסף בגין פיצוי עונשי וזאת מבלי לשאת בעלויות נוספות של תשלום אגרה, מעבר לאגרה הסמלית בגין נזקי גוף שהם משלמים בעת פתיחת תיק בית המשפט. כך יוכלו משפחות העובדים להמשיך להילחם על קבלת הפיצוי העונשי, ובכך לתפוס כמה ציפורים במכה אחת, גם לזכות בפיצוי נוסף, גם להוציא את האמת לאור וגם להביא לשינוי ושיפור בתחום הבטיחות בעבודה במדינת ישראל.
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
