אם “בובקט” הוא רכב מנועי כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים? ניתוח פסק הדין שניתן ברע”א 3521/20 בעניין קיבוץ עין חרוד מאוחד נ’ פלוני והשפעותיו על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
מבוא
פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2020 מעלה שאלה יסודית: האם כלי עבודה מסוג “בובקט” נכנס תחת ההגדרה של “רכב מנועי” על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים? שאלה זו מגלמת בתוכה את המורכבות המשפטית של פרשנות החוק ואת הגבולות שבין שימוש בכלי עבודה לבין שימוש תחבורתי. במאמר זה ננתח את הנימוקים המשפטיים המרכזיים שהביאו את בית המשפט להחלטתו, ונבחן את השלכות פסק הדין על נפגעים בתאונות עם בובקט.
המסגרת המשפטית: מהו רכב מנועי?
סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר “רכב מנועי” ככלי שנע בכוח מכני על פני הקרקע ושעיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית. לצד ההגדרה הבסיסית, החוק כולל רשימת הרחבות, כגון רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכביש ועוד. במקרה של הבובקט, הקביעה כי הוא אינו נחשב ל”רכב מנועי” התבססה על שני היבטים מרכזיים:
ייעוד עיקרי שאינו תחבורתי: הבובקט, המשמש לביצוע עבודות עפר וכלי הנדסה אזרחית, אינו נועד להעברת מטענים או אנשים בין מקומות גיאוגרפיים. תפקידו מתמצה בשימוש באתרי עבודה סגורים בלבד.
הגבלות חוקיות: מהירותו המוגבלת של הבובקט (19 קמ”ש בלבד) ותכונותיו המבניות הופכות אותו לבלתי כשיר לנוע על הכביש בהתאם לדיני התעבורה.
הניתוח המשפטי: מדוע הבובקט אינו רכב מנועי?
ייעודו העיקרי של הבובקט
בית המשפט דן בשאלה האם ניתן לסווג את הבובקט כרכב שתכליתו “תחבורה יבשתית”. המונח “תחבורה יבשתית” זוכה בפסיקה לפרשנות מחמירה, ומחייב שהכלי ישמש להעברת מטענים או אנשים בין מקומות גיאוגרפיים שונים. במקרה של הבובקט:
תכליתו המוגבלת: הכלי מיועד לביצוע עבודות עפר, פינוי, חפירה ויישור שטח בתוך אתרי עבודה. השימוש בו לצרכי תחבורה הוא משני בלבד.
שימוש נקודתי: אפילו במקרים בהם הבובקט מוביל מטען, מדובר באילוץ זמני ולא בתכלית עיקרית. במקרה הנדון, הבובקט הוביל בטון למרחק קצר בשל קושי במשאית להיכנס לאתר.
מאפיינים טכניים
הבובקט נחשב “יעה אופני זעיר” והוא מוגבל בתנועה. נסיעתו מתבצעת רק למרחקים קצרים והוא מועבר בין אתרים באמצעות משאית. תכונות אלו מצמצמות את הפוטנציאל לסיכון תעבורתי שהוא תנאי להגדרת “רכב מנועי” בחוק הפיצויים.
השוואה למקרים אחרים
פסק הדין השווה בין הבובקט לכלים אחרים כמו מלגזה וטרקטור. בעוד שמלגזה עשויה להיות מוגדרת כרכב מנועי במקרים מסוימים, תלוי במאפייני המלגזה הבובקט שונה במאפייניו:
תנועה מוגבלת למתחם אחד: הבובקט פועל רק באתרי עבודה מוגדרים, ללא תנועה בין מקומות גיאוגרפיים שונים.
היעדר סיכון תעבורתי: תכליתו העיקרית של הבובקט אינה תחבורתית ולכן אינו יוצר את הסיכון שהתיקון לחוק הפיצויים מבקש להסדיר.
לעומת זאת, טרקטור המופיע בהגדרת רכב מנועי, הכוונה היא לטרקטור חקלאי אשר מוכר ככלי רכב מנועי, ניתן לקרוא בהרחבה על הזכויות במקרה של תאונה עם טרקטור חקלאי במאמר “תאונה עם טרקטור כל מה שצריך לדעת מדריך מקיף”.
כלים זעירים נוספים
כמו בובקט גם מיני מחפרון זחלי וכלים זעירים נוספים אינם נחשבים לכלי רכב מנועי ולכן לניזוק שנפגע מכלי כזה עומדת עילת תביעה נזיקית ולא לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
כלי המיני מתאפיינים בכך שניתן לחבר להם אביזרי קצה רבים, אלו כלים שניתן לבצע בהם מגוון רחב על עבודות. לדוגמא לבובקט ניתן לחבר מקדח הידראולי, אלמניה הידראולית, כף חפירה, מזלג הרמה, מטאטא כבישים ועוד מגוון אביזרי קצה.
חשוב להכיר היטב את מאפייני הכלים הללו ואת אביזרי הקצה כדי למנוע מחברות הביטוח להתחמק מחובתן הביטוחית בטענות של שינוי ייעוד הכלי.
השלכות פסק הדין על נפגעי תאונות עם בובקט.
העדר זכאות לפיצויים לפי חוק הפיצויים
לאור הקביעה כי הבובקט אינו רכב מנועי, אדם שנפגע בתאונה עם בובקט אינו זכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. משמעות הדבר היא שהנפגע אינו יכול להסתמך על מסלול מהיר של פיצוי מביטוח חובה, אלא נדרש להגיש תביעה נזיקית כללית.
יחד עם זאת יש לשים לב, כי ישנם בעלי בובקטים רבים, אשר מבטחים את הבובקט בפוליסת ביטוח חובה. ולכן יכול מי שנגרם לו נזק גוף, בתאונה עם בובקט לבחור את עילת התביעה שכן לא חל עליו עקרון ייחוד העילה. לניזוק עומדת האפשרות להגיש תביעה נזיקית או תביעה לפי חוק הפלת”ד. כאן יהיה צריך לעשות שיקול בנושא האחריות לתאונה ונושא אשם תורם ולהחליט איזו עילת תביעה לבחור.
מסיבה זו שיש לניזוק אפשרות לבחור בין עילות התביעה, על בעל הכלי לדאוג לבטח את עצמו באופן כזה שיהיה לו כיסוי ביטוחי לתרחיש שהנפגע יבחר להגיש תביעה נזיקית שכן במסגרת תביעה שכזו הוא יכול לקבל פיצוי גבוה יותר מאשר בתביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
זכויות הנפגעים בתאונת עבודה מול ביטוח לאומי
מאחר שבובקט הינו בעיקר כלי עבודה, עבור מרבית הנפגעים מכלי זה מדובר גם בתאונת עבודה. העובדים שנפגעים בתאונת עבודה זכאים לפיצויים מהמוסד הביטוח לאומי, שכוללים פיצויים בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו להם, וכן מימון עלויות הטיפול רפואי עזרה ושיקום מקצועי ועוד. כדי להגיש את התביעה, העובד חייב להוכיח כי התאונה התרחשה בזמן העבודה ובמקום העבודה לקבל הכרה מהמוסד לביטוח לאומי ולאחר מכן לעמוד בפני ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי שיקבעו את דרגת הנכות.
הפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי תלוי בגובה הנכות שנשארה. באופן עקרוני עד 9 אחוזי נכות אין זכאות למענק. ככול שהנכות הינה בין 10-19 אחוזי נכות ישולם מענק חד פעמי. וככול שהנכות הינה 20% ומעלה הנפגע זכאי לקצבה חודשית.
חשוב לציין כי פסק דין זה אינו פוגע בזכויות הנפגעים מכוח חוק הביטוח הלאומי, הם עדיין יוכרו כנפגעי תאונת עבודה שכן המבחן הקובע לעניין זה הוא האם התאונה אירעה לו עקב עבודתו. ולכך אין משמעות אין הפציעה אירעה בשל פגיעה של בובקט, מכונה או כל כלי עבודה אחר.
חשיבות הייצוג המשפטי בתאונות עם בובקט
במקרה של פגיעה בבובקט, הנפגע נדרש להוכיח כי נגרם לו נזק עקב רשלנות מצד מפעיל הכלי או המעביד. תביעה זו מאופיינת במורכבות גבוהה ודורשת ייעוץ משפטי ברמה מקצועית גבוהה. ובעיקר הכרה עם המאפיינים של הציוד, הכרה של אופן ההפעלה שלהם, שדה ראייה, פרקטיות עבודה, פעולות שביצע המפעיל והצבעה היכן טעה אן התרשל.
עו”ד ישראל אסל, בעל ניסיון עשיר ורב שנים בהפעלת ציוד מכני הנדסי ובטיפול במגוון תיקים הקשורים לתאונות דרכים ותאונות עבודה עם צמ”ה (ציוד מכני הנדסי) כגון שופל, מחפרון, באגר, יוקליד, פרקית, קומביין ומכבש, מביא עמו יתרון ייחודי לכל מקרה.
היכרותו המעמיקה עם אופי הכלים, מאפייניהם הטכניים, שיטות העבודה והשימוש בהם, מבטיחה בירור מדויק ומקצועי של נסיבות התאונה. יתרון זה מאפשר בחירת עילת התביעה המתאימה ביותר לנפגע, באופן שמבטיח סיכוי גבוה יותר להשגת פיצויים משמעותיים.
יתרה מכך, עו”ד אסל ממשיך להפעיל ציוד כבד בפועל, במטרה להתעדכן בשינויים טכנולוגיים בענף הצמ”ה, ומחזיק בהיתר להפעלת מכונה ניידת מטעם משרד התחבורה. עובדה זו מחזקת את יכולתו להבין לעומק את המקרים שבהם הוא מטפל ולהביא יתרון מובהק ללקוחותיו.
מגמת בית המשפט העליון – צמצום תחולת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
צמצום תחולת חוק הפיצויים: פסק הדין מדגיש את גישת המחוקק ובתי המשפט לצמצם את תחולת החוק לכלים שלא יוצרים סיכון תעבורתי.
צמצום זה מבהיר כי החוק נועד בראש ובראשונה להגן על משתמשי דרך, ולא על עובדים באתרי בנייה.
בית המשפט העליון המשיך במגמה לצמצום חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וביום 19.9.24 ניתן פסק דין חשוב על ידי בית המשפט העליון, שקיבל את טענתו של עו”ד ישראל אסל שקריסת עגורן שהוצב באתר בנייה ופגע ברכב אינו מהווה תאונת דרכים, ניתן לקרוא בהרחבה על פסק הדין במאמר “קריסת עגורן על רכב אינה תאונת דרכים בעקבות רע”א 8995/23″.
חשיבות אבחנה בין ייעודים: פסק הדין מחדד את חשיבות האבחנה בין שימוש תעבורתי לשימוש שאינו תחבורתי . החלטה זו עשויה לשמש תקדים במקרים דומים הנוגעים לכלי עבודה אחרים כמו לדוגמא מלגזה.
עידוד הבהרת פוליסות ביטוח: מעסיקים ומפעילי כלים נדרשים להבטיח כיסוי ביטוחי הולם לעובדים ולצדדים שלישיים, לאור ההבנה כי חוק הפיצויים אינו חל במקרים אלו.
סיכום
פסק הדין בעניינו של הבובקט קובע רף ברור לאופן שבו יש לפרש את המונח “רכב מנועי” בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הכלי, שמיועד בעיקר לעבודות עפר באתרים סגורים, אינו עומד בדרישות החוק ולכן תאונה המערבת אותו אינה נחשבת ל”תאונת דרכים”.
עבור מי שנגרם להם נזק גוף בתאונות במעורבות עם בובקט או כלים זעירים שונים, מדובר באתגר משפטי משמעותי המחייב פנייה לעורך דין לנזקי גוף המתמחה בתאונות מסוג זה, לצורך בחינת פוליסות ביטוח רלוונטיות והגשת תביעה נזיקית על בסיס רשלנות וכן הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי למיצוי הזכויות החוקיות המגיעות לו.
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
