השאלה הראשונה שצריך לשאול במקרה של פטירה של אדם עקב תאונה בין אם בתאונת דרכים או עקב מעשה נזיקין היא מה היה מצבו המשפחתי של הניזוק במועד קרות התאונה? בע”א 8488/08 עזבון המנוחה רוננה סושרד ז”ל נ’ מדינת ישראל (להלן: “עניין סושרד”) נקבע כי לעניין המצב המשפחתי יש לעשות “צילום מצב” של המצב המשפחתי במועד התאונה.
עניין סושרד, יושם לראשונה על ידי הח”מ במסגרת ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים בע”א 2589-06-12 עזבון המנוח פלוני ז”ל נ’ כלל חברה לביטוח (להלן: “עניין פלוני”). באותו עניין קיבל בית המשפט המחוזי את טענת הח”מ שיש לבצע צילום מצב משפחתי ביום התאונה ויישם את ההלכה שנקבעה בעניין סושרד ובכך למעשה גדל הפיצוי ליורשי מנוח שנהרג בתאונת דרכים ב-1,000,000 שקלים נוספים.
שתי שיטות לחישוב פיצויים במקרה של פטירה
בפסקי דין נזיקיים בישראל קיימות שתי שיטות עיקריות לחישוב פיצויים לנפגעים בגין אובדן השתכרות בשנים האבודות ותמיכה בעקבות פטירה עקב תאונת דרכים או עוולה נזיקית. שתי השיטות המרכזיות שנידונות בבתי המשפט הן “שיטת הידות” למנוח שהיה נשוי או שהשאיר אחריו תלויים ו”הלכת פינץ” למנוחים שהיו רווקים במועד הפטירה.
המועד הקובע לעניין המצב המשפחתי הוא מועד הפטירה והכל כפי שנקבע בעניין סושרד ויושם לראשונה גם בעניין פלוני.
שיטת הידות – חישוב פיצוי ליורשי מנוחים נשואים או שהותירו תלויים
מטרת השיטה היא להעריך את שווי “ידת הקיום” של המנוח, אותה יש לנכות מהכנסתו של המנוח. שכן לאחר מותו “נחסכות” עלויות המחייה של המנוח. ולכן יש לנכות “חיסכון” זה מהכנסתו. את יתרת השכר לאחר ניכוי ידת הקיום של המנוח יש לפסוק לתלויים.
עקרונות שיטת הידות
לתוך הקופה המשותפת של המשפחה, מכניסים את כל ההכנסות של המשפחה, שכר המנוח, שכר האלמנה וכ’. בדרך כלל במקרים אלו ככול ששכר האלמן או האלמנה גבוהים יותר הפיצוי שיקבלו היורשים והתלויים יקטן.
את הקופה המשותפת מחלקים לפי מספר “ידות” – כל בן משפחה נחשב ל”ידה”, בנוסף יש להוסיף ידת קיום למנוח, המייצגת את צרכיו האישיים של המנוח. ידת חיסכון המייצגת חיסכון עתידי למשפחה וכן ידת משק בית – המייצגות את חלק ההכנסה המיועד לתחזוקת הבית השוטפת.
לעיתים ישנם מצבים, לדוגמה של מנוחים מהמגזר הבדואי אשר יש להם יותר מאישה אחת ומנהלים שני משקי בית וכן תלויה נוספת שאינה אישה נשואה רשומה. במקרים כאלה, ומאחר שהשיטה היא דינמית, נלקח בחשבון גם משק הבית השני והאישה התלויה השנייה. כך לדוגמה היה במסגרת תיק שניהלתי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, של עובד שנהרג בתאונת עבודה. לאותו עובד היו שתי נשים והוא ניהל שני משקי בית, בית המשפט חישב את הפיצויים לפי שני משקי בית ושתי נשים כך שלמעשה הוספו שתי ידות נוספות.
ילדים נחשבים לידה שלמה כל עוד גילם לא עבר 18 שנים שכן ההנחה היא שהם נתמכים על ידי המנוח. מגיל 18 ועד גיל 21 תקופת הצבא או לימודים פוסקים ⅓ ידה ובגיל 21 הילד יוצא לחלוטין ממעגל התלות.
בכל משפחה יש מספר ילדים שונה, בגילאים שונים, לכן את החישוב יש לבצע לפי שיטת ידות דינמית המחולקת לפי תקופות, לפי גילאי הילדים ועד יציאתם ממעגל התלות.
דוגמה חישובית
נניח מקרה שמדובר במנוח נשוי עם שני ילדים והכנסתו של המנוח הייתה 10,000 ש”ח לחודש, והכנסת האלמנה 10,000 ש”ח לחודש. כלומר הקופה המשותפת המשפחתית הינה 20,000 ש”ח בחודש.
המשפחה מורכבת מ-6 ידות: המנוח (ידת קיום) + בן זוג + שני ילדים עד גיל 18 + ידה לחיסכון + ידה לתחזוקת משק הבית.
את הקופה המשותפת מחלקים במספר הידות, כדי לחלץ את שווי ידת הקיום של המנוח.
במקרה זה שווי ידת הקיום של המנוח הינה 20,000 ש”ח / 6 = 3,333 ש”ח.
ההפסד החודשי למשפחה עקב מותו של המנוח הינו שכרו (10,000 ש”ח) בניכוי שווי ידת הקיום (3,333 ש”ח), כך שההפסד החודשי עקב הפטירה הינו 6,667 ש”ח.
את ההפסד החודשי יש להוון ביחס לתקופה הרלוונטית למספר הידות. בתום התקופה יש לבצע חישוב של ההפסדים בתקופה הבאה עם הגיעו של הילד הראשון לגיל 18 ועד לגיל 21 וכך הלאה עד שהמנוח אמור היה להגיע לגיל פרישה – אם היה שכיר זהו גיל 67 ואם זה עצמאי גיל 70.
הפסד ההשתכרות בשנים האבודות, הינו למעשה סיכום כל ההפסדים מכל התקופות במצטבר.
כמובן שמלבד הפסדי שכר בשנים האבודות, מגיע ליורשים ותלויים פיצוי בראשי נזק נוספים, כמו לדוגמה הפסדי פנסיה, אובדן שירותי אב ובעל, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים והוצאות בגין אבל ומצבה.
חישוב פיצוי בשנים האבודות ביחס למנוחים רווקים
מנוחים שהיו במועד התאונה רווקים, חישוב הפיצויים נעשה בצורה אחרת. בית המשפט העליון בע”א 10990/05 פינץ דוד ואח’ נ’ הראל חברה לביטוח קבע בעניין זה כללים אחידים לניזוקים אלו. בפסק הדין נקבע כי חישוב אובדן ההשתכרות בשנים האבודות למנוח שביום התאונה לא היה נשוי ואין לו תלויים ישירים, יעשה לפי ההנחה הבאה.
חלוקה של ההכנסה בין צרכים אישיים לחיסכון
בהנחה שאדם רווק עשוי להקים משפחה בעתיד, נקבע כי הכנסתו תחולק לשני חלקים:
- צרכים אישיים: כ-70% מההכנסה של המנוח יחשבו שהוצאה לצורכי מחייה חודשיים של מנוח רווק, כמו ביגוד, אוכל, מגורים, בילויים, נסיעות וכ’.
- חיסכון עתידי: 30% מההכנסה מיועדים לחיסכון וזהו למעשה הרכיב שפוסק בית המשפט ליורשים כהפסדים של המנוח בשנים האבודות.
דוגמה מספרית
מנוח רווק שהרוויח שכר של 10,000 ש”ח – ההפסד החודשי עקב מותו הינו 3,000 ש”ח בחודש אותם יש להוון עד לגיל 67 למנוח שכיר או 70 למנוח עצמאי.
מעבר להפסדים בשנים האבודות זכאים יורשי מנוח רווק גם לפיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים וכן הוצאות אבל ומצבה.
ביחס להפסדי פנסיה למנוח רווק, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי החיסכון העתידי של 30% מכסה גם את הנזק שנגרם בגין הפסדי הפנסיה.
הכותב עו”ד ישראל אסל מומחה בתחום נזקי גוף שנגרמו בתאונות דרכים ותאונות עבודה. עו”ד אסל ניהל תיקים רבים בשם משפחות שאיבדו את יקיריהם בתאונות דרכים ותאונות עבודה, לרבות תיקים של תאונות דריסת ילדים במגזר הערבי. לעו”ד אסל ניסיון רב בטיפול במקרים קשים אלו ומלווה את המשפחות מתחילת הטיפול בתיק וגם שנים רבות לאחר שסיים את הטיפול במקרה.
