במאמר זה, נבחן את ראשי הנזק המרכזיים בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת”ד) בישראל, תוך התייחסות לנושאים של פרוטזות, אביזרי שיקום, דיור, התאמות דיור וניידות.
ראשי הנזק המרכזיים בתביעת פלת”ד
ראשי הנזק הם הקטגוריות של הנזקים אותם בוחן בית המשפט בעת קביעת הפיצוי לנפגע בתאונת דרכים. ישנם מספר ראשי נזק מרכזיים בתביעות לפי פלת”ד:
נזק לא ממוני
זהו הפיצוי עבור כאב וסבל שנגרמו לנפגע כתוצאה מהפגיעה. סכום הפיצוי נגזר מאחוז הנכות הרפואית שנקבעה לנפגע ומגיל הנפגע בזמן התאונה. ככל שהנכות גבוהה יותר וגיל הנפגע צעיר יותר, הפיצוי עשוי להיות גבוה יותר. שיעור כאב וסבל קבוע בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל”ו – 1976.
לדוגמה, התקנות קובעות שעבור כל יום אשפוז זכאי הנפגע לשני פורומיל מהסכום המקסימלי (כ־350 ש”ח ליום). כמו כן נקבע שהפיצוי הינו נגזרת של אחוזי הנכות שנקבעו לניזוק מהסכום המקסימלי.
ככל שהניזוק מבוגר יותר, מעל גיל 30, יש להפחית אחוז אחד לכל שנה מעל גיל 30 מסכום הכאב וסבל המגיע לנפגע. במקרה של פטירה זכאי העיזבון לסכום של 25% מהסכום המקסימלי.
הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד
פיצוי זה נועד לפצות את הנפגע על אובדן הכנסה בעבר ובעתיד כתוצאה מהפגיעה. על מנת לקבוע את הפסדי ההשתכרות בעתיד, נדרש בית המשפט להעריך את יכולתו העתידית של הנפגע לעבוד ולהשתכר, בהתבסס על חומרת הנכות ותפקודו של הנפגע. פיצוי זה מתחשב במידת הפגיעה, גילו של הנפגע, והשפעת הפגיעה על תחום עיסוקו.
כמו כן, בית המשפט בוחן את פוטנציאל ההשתכרות של הנפגע. ביחס לקטינים או צעירים בתחילת דרכם המקצועית, מופעלת חזקה בדבר שכר ממוצע במשק, ובעניין זה אין כל משמעות למגזר שאליו משתייך הצעיר.
ביחס לנפגעים מבוגרים יותר, נתוני ההשתכרות שלהם ותלושי השכר מהווים אינדיקציה לפוטנציאל ההשתכרות שלהם.
הפסדי פנסיה
ניזוק שנגרמו לו הפסדי שכר לעבר ולעתיד בשל נכותו שנגרמה בתאונה, זכאי גם לפיצוי בגין הפסדי הפנסיה. הפיצוי בגין הפסדי פנסיה הינו בשיעור של 12.5% מסך הפסדי השכר לעבר ולעתיד שנגרמו לניזוק עקב התאונה.
הוצאות רפואיות
ראש נזק זה כולל את כלל ההוצאות הרפואיות שהיו ויהיו לנפגע כתוצאה מהתאונה, למשל, טיפולים רפואיים, פיזיותרפיה, בדיקות, תרופות, וייעוץ רפואי נוסף. הוצאות אלו כוללות גם את הצורך באביזרי שיקום ופרוטזות.
יחד עם זאת, יש לשים לב שחלק ניכר מההוצאות הרפואיות נכלל בסל הבריאות והניזוק יכול לקבלן דרך קופת החולים בעלות השתתפות עצמית נמוכה. ביחס לנפגעים שהוכרו גם על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי תאונות עבודה, העלויות הרפואיות מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי.
לעיתים מתפתחות מחלוקות האם טיפול מסוים או אביזר שיקום כלשהו נכלל במסגרת סל הבריאות או לא. ביחס לכך קבעה הפסיקה שבמקרה של ספק כלשהו ואין ביטחון מלא שהניזוק יקבל את הטיפול או אביזר השיקום במסגרת סל הבריאות, במצב כזה תישא חברת הביטוח בעלויות אלו.
עזרת צד ג’
ראש נזק זה מתייחס לפיצוי הניתן לנפגע על הצורך בעזרת אחרים בפעולות יומיומיות, לרבות סיוע אישי, עזרה סיעודית, עזרה בלבוש, מקלחת, הכנת אוכל. לעיתים יש צורך בעזרה בניהול הבית ומשק הבית ואף מינוי אפוטרופוס על הנפגע שכרוך בעלויות. ככל שהנכות גבוהה יותר ומורכבת יותר, כך ישנו צורך בעזרה רחבה יותר והפיצוי גבוה יותר.
במקרים של שיתוקים קשים ופגיעות ראש בלתי הפיכות, נזקק הנפגע לעזרה סיעודית של 24 שעות ביממה, שמחייבת העסקה של עובד במשרה מלאה. לעיתים יש צורך בהעסקה של שני עובדים. השאלה האם יש לממן עלות של עובדים זרים או עובדים ישראלים תלויה במצב של הנפגע וקביעת המומחה השיקומי בתיק. האם הוא ממליץ שיהיה לניזוק עובד ישראלי שגם ישוחח עם הנפגע.
פרוטזות, אביזרי שיקום, דיור וניידות
נעמיק כעת בסוגיות של פרוטזות, אביזרי שיקום, דיור, התאמות דיור וניידות – פרמטרים חשובים לפיצוי נזקים בתביעות פלת”ד, בעיקר בתיקים של פציעות קשות.
פרוטזות ואביזרי שיקום
במקרים של פגיעות גופניות קשות, כגון קטיעת גפיים, נזקקים הנפגעים לפרוטזות. פרוטזות אלו עשויות להיות חיוניות עבור תפקודו היומיומי של הנפגע, ולכן בית המשפט מתחשב בעלויותיהן בעת חישוב הפיצויים. העלות של פרוטזות עשויה להשתנות בהתאם לסוגן ואיכותן, והפיצוי מכסה גם את העלות של החלפתן לאורך השנים. מעבר לכך, נכללות בתביעה גם הוצאות בגין אביזרי שיקום נוספים, כמו כיסאות גלגלים, עזרים רפואיים ומכשירים מסייעים אחרים.
על בית המשפט להתחשב בעובדה כי פרוטזות ואביזרי שיקום דורשים תחזוקה מתמדת ולעיתים קרובות גם החלפה. ככל שהנפגע צעיר יותר, כך ישנו צורך בשדרוגים והחלפות תכופות יותר. זאת בשל השחיקה הטבעית והשינויים בגוף. על כן, בעת קביעת הפיצוי, מתחשב בית המשפט גם בהוצאות התחזוקה השוטפת הצפויות, כדי להבטיח את רווחתו ובריאותו של הנפגע לאורך זמן.
בדרך כלל, התותבות שניתן לקבל במסגרת סל הבריאות, דרך מכון לואיס המטפל בקטועים עבור קופות החולים והמוסד לביטוח לאומי, אינן פרוטזות שמהוות את שיא הטכנולוגיה בתחום התותבות. לכן, חשוב מאוד להכיר את ההבדלים בתותבות ולהיעזר במומחים בתחום זה כדי למקסם את הפיצוי לנפגע.
התאמות דיור
כאשר הנכות גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי וצורך בשימוש בכיסא גלגלים, עולה הצורך לבצע התאמות דיור שיאפשרו לנפגע חיים נוחים ובטוחים בביתו. התאמות אלו כוללות הרחבת פתחים, התקנת מעקות, מעליות פנימיות, התאמת חדרי רחצה והתקנת רמפות לגישה. התאמות אלו מסייעות לנפגעים לשמור על עצמאותם בתפקוד היומיומי ולהקטין את הצורך בעזרה סיעודית.
בית המשפט לוקח בחשבון את הצרכים הייחודיים של הנפגע, כולל גילו, מצב בריאותו ומידת מוגבלותו, וקובע פיצוי עבור התאמות דיור בהתאם לעלויות הצפויות לביצוע השיפורים הנדרשים. הוצאות התאמת הדיור נועדו לסייע לנפגע לשמור על רמת חיים נאותה ומאפשרות לו להתגורר בנוחות ובביטחון בסביבה הביתית.
לעיתים הפגיעה כל כך קשה שהנפגע זקוק לעזרה סיעודית של 24 שעות על ידי עובד החי עם הנפגע בביתו. לצורך כך, נזקק הניזוק לדירה גדולה יותר כדי לאפשר לעובד יחידת דיור משלו בדירה. את הפער בעלות התאמות הדיור יש להעריך באמצעות חוות דעת שמאיות להוכחת ההפרש בעלות הדירה שאמור לשאת בה הניזוק עקב התאונה.
ניידות
נושא הניידות הוא קריטי עבור נפגעים בעלי מוגבלות בתנועה, שכן הוא מאפשר להם לשמר את יכולת ההשתתפות החברתית והתעסוקתית. במקרה של נכות המקשה על הליכה, עשויים להידרש פתרונות ניידות שונים, כמו רכב מותאם לנכים, כיסאות גלגלים ממונעים, מעליות לרכב ומערכות נוספות המסייעות בניידות. בית המשפט מתחשב בעלויות אלו כחלק מחישוב הפיצויים לנפגע.
הפיצוי בגין ניידות כולל לא רק את הרכישה הראשונית של אמצעי הניידות, אלא גם את הוצאות התחזוקה השוטפת, הדלק, הביטוח וכל עלות נלווית אחרת שיש בה כדי להקל על שגרת חייו של הנפגע. הניידות העצמאית מאפשרת לנפגע להמשיך לקיים אורח חיים פעיל במידת האפשר, ולהשתתף בפעילויות שונות, כולל עבודה, לימודים ובילוי.
סיכום
ראשי הנזק בתביעות לפי פלת”ד כוללים נזק לא ממוני, הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג’, התאמות דיור, ניידות וכל נזק אחר שיוכיח הנפגע בנסיבות התיק הספציפי שלו.
ראשי הנזק הללו מכסים מגוון רחב של היבטים הקשורים לשיקום הנפגע, שמטרתם להבטיח לו את איכות החיים המרבית האפשרית לאחר התאונה. בפרט, פרוטזות, אביזרי שיקום, התאמות דיור וניידות מהווים מרכיבים חיוניים עבור נפגעים קשים, ומאפשרים להם לשמר את עצמאותם ולהתנהל באופן עצמאי ככל הניתן ולהגשים ככל הניתן את עקרון השבת המצב לקדמותו.
הכותב הוא עו”ד ישראל אסל, מומחה לטיפול בנזקי גוף שנגרמו עקב תאונות דרכים ותאונות עבודה. עו”ד אסל בעל ניסיון רב בטיפול בתיקי תאונות דרכים עם בעיות חבות ונזק מורכבות.
