תאונת דרכים עם הולך רגל או רוכב אופניים: מה לעשות במקרה כזה?

תאונת דרכים  עם הולך רגל: מה כל הצדדים צריכים לדעת?

כאשר מדברים על תאונה עם מעורבות של הולך רגל, לרוב הדימויים הראשונים שעולים הם תרחישים דרמטיים ומצמררים מתוך כתבות חדשותיות. אבל האמת היא שבפועל, תאונות כאלה כוללות לא רק את הרגעים המטלטלים עצמם אלא לעיתים גם הליכים משפטיים מורכבים שאליהם נקלע הולך הרגל.

מיהו הולך רגל לעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

לשאלת המעמד של הולך רגל יש השלכות רבות מבחינה משפטית ומבחינת זהות הגורם המשלם את הפיצוי וגם לעיתים לעניין  הזכאות לפיצויים  מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

מבחינת חוק הפיצויים, הולך רגל הינו כל אדם אשר אינו משתמש ברכב מנועי. לדוגמא  הולך רגל, רוכב אופניים רגילים, או אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי הינם בבחינת “הולכי רגל” במובן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. יתכן לדוגמא מצב, שמבחינת דיני התעבורה משתמש בקורקינט חשמלי יחשב משתמש ברכב מנועי, אך לענין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יראו בו כהולך רגל. 

סיום שימוש ברכב ותאונות קשות בשולי הדרך.  

ישנם גם מקרים מורכבים שבהם משתמש ברכב מנועי, סיים את השימוש ברכב ירד מהרכב ואז נפגע על ידי רכב אחד, במקרה כזה מי אמור לשלם את הפיצוי לנפגע? הכל תלוי בנסיבות המקרה,  אם הנפגע מוגדר כהולך רגל הרי שחברת הביטוח של הרכב הפוגע צריכה לשלם את הנזק, ואם הוא מוגדר כמשתמש ברכב אז חברת הביטוח המבטחת את הרכב היא זו שצריכה לשלם את הנזק. בפסיקה נקבעו מבחנים שונים שבהם בוחנים מתי נקטע השימוש ברכב מנועי ומאיזה שלב הופך להיות המשתמש ברכב מנועי להולך רגל. 

דוגמא נוספת לשאלת מעמד הולך רגל,  נפוצה בעיקר בתאונות קשות וקטלניות בכבישים מהירים, כאשר לדוגמא נהג רכב או נוסע בו עוצר בצד הדרך בשל תקלה ברכב, או לצורך סיוע לאדם שנתקע בשולי הכביש, ואז לפתע מגיח רכב שפוגע בכולם. במצב כזה ישנה חשיבות לסיווג המעמד של הנפגע האם הוא משתמש ברכב או הולך רגל וזאת לצורך קביעת הזהות של חברת הביטוח שתשלם את הפיצויים. 

בשני המקרים שאינם בבחינת כל האפשרויות הקיימות,  בדרך כלל חברות הביטוח מנצלות את המצב ותופסות את הולך הרגל כבן ערובה במחלוקת ביניהם ותיקים אלו יכולים להימשך שנים רבות בשל הצורך לבצע בירור עובדתי מורכב. לכן צריך לדעת כיצד לנסח נכון את כתב התביעה ולהסתמך לעיתים על תיק המשטרה כדי לא להיתפס כבן ערובה בידי חברות הביטוח. 

סעיף 3 ב’ לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מי אמור לשלם להולך רגל שנפגע משני רכבים?

נקודה נוספת חשובה לעניין מעמד הולכי רגל, הינה בשאלה מה קורה כאשר שני רכבים פגעו בהולך רגל, מי מהם אמור לפצות את הולכי הרגל? במקרים כאלה קובע סעיף 3ב’ לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שחלוקת חבות בין המבטחים תיהיה בחלקים שווים ביחד ולחוד.  

במקרים ששני רכבים פגעו בהולך רגל, אך רכב אחד אינו מבוטח, הולך הרגל יהיה זכאי לקבלת מלוא הפיצוי מהרכב המבוטח, במקרים כאלה קרנית אינה נושאת בפיצויים.  ניתו לקרוא בהרחבה על מקרה שטיפלנו “שני רכבים פגעו בהולך רגל, רכב אחד מבוטח והשני לא מבוטח מי ישלם לנפגע?” 

דריסת ילדים הולכי רגל 

למרבה הצער מידי שנה נהרגים ונפצעים המון ילדים מכלי רכב, בעיקר נפוצה תופעה של פגיעה בילדים קטנים, תינוקות במגזר הבדואי או במגזר הערבי. משרדנו טיפל באין ספור מקרים קשים של פגיעה בילדים  בעת שהיו הולכי רגל נדרסו למוות או נפצעו קשה, לעיתים קרובות על ידי בני משפחה, ילדים שנהגו ברכב או על ידי ההורים עצמם. לעיתים צריך לדעת כיצד להתמודד עם סוג זה של תיקים שיש בהם גם מעורבות של קרנית וניסיון של קרנית לחזור להורים יורשים של הקטין שנדרס למוות או נפגע באורח קשה. 

ניתן לקרוא על חלק מהמקרים שבהם טיפלנו  “תאונות דרכים ילדים פציעות קשות ומקרי מוות”.  

נפגעתי כהולך רגל ואני אשם בתאונה, התפרצתי לכביש או חציתי את הכביש באור אדום האם אני זכאי לפיצויים?

חד משמעית כן,  הייחודיות של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא בכך שהוא לא תלוי אשם. במסגרת השאלה האם הולך רגל  זכאי לפיצוי אין כל משמעות לשאלה האם הוא היה אשם בתאונה,פיצויים הוא יקבל גם אם הוא אשם בתאונה חצה באור אדום את הכביש או התפרץ אליו.  כל  שעל הולך הרגל לעשות זה להוכיח שהוא נפגע בתאונת דרכים כפי הגדרתה בחוק וכי נפגע מרכב מנועי כדי להיות זכאי לפיצויים.     

 מה עושים מיד אחרי תאונה?

תאונה עם הולך רגל היא אירוע מלחיץ לכולם – גם לנהג וגם להולך הרגל. אז מה כדאי לעשות מיד אחרי תאונה כזו? הפעולות הראשוניות עשויות להשפיע בצורה דרמטית על המשך התהליך המשפטי או התביעה:

• חקירת האירוע: קודם כל, קראו לשירותי החירום על מנת לדווח על הפגיעה ולטפל בפצועים. תעדו את הזירה, אם ניתן, באמצעות צילומים וסרטונים.
• איסוף פרטים: החלפת פרטים בין הצדדים – כגון פרטי התקשרות, ביטוח ותמונות הרכב – זוהי חובה, לא המלצה.
• אישורים רפואיים: חשוב מאוד לשמור את כל התיעוד הרפואי – גם אם אתם הנהג וגם אם אתם הולך הרגל. זהו מסמך חיוני בהליך תביעת ביטוח ונזיקין.

5 שאלות שכולם שואלים (ומה שחשוב לדעת באמת)

1. אם נפגעתי כהולך רגל, מי אמור לפצות אותי?

בישראל, חברות הביטוח של הנהג המעורב נושאות באחריות לפיצוי הנפגעים. זאת באמצעות פוליסת ביטוח החובה של הרכב.

2. האם הולך רגל תמיד זכאי לפיצוי?

מעמד הולך רגל הוא מעמד “מיוחד” ככול שהוא נפגע בתאונת דרכים על ידי רכב מנועי הוא תמיד יהיה זכאי לפיצויים, אם כי לעיתים כאשר ישנה מעורבות של מספר כלי רכב יכולה להתעורר שאלה מי ישלם את הפיצויים.

3. מה קורה אם הנהג נמלט מהזירה או שפרטי הרכב הפוגע אינם ידועים?

במקרה של תאונת פגע וברח, קרן “קרנית” עשויה להיכנס לתמונה ולפצות את הנפגעים. אולם חשוב לדווח למשטרה לאלתר! חשוב לציין כי הפסיקה הטילה על הנפגע חובה לפעול “בשקידה סבירה” לאתר את הרכב  או הנהג הפוגע כך שאסור לזלזל בחובה זו שנקבעה בפסיקה. ככול שיתברר שהנפגע לא פעל בשקידה סבירה הרי שגם קרנית יכולה להיות פטורה מתשלום פיצויים במקרה של הולך רגל שנפגע בתאונת פגע וברח.  

לעיתים נסיבות המקרה הן כאלה שלא באמת ניתן לדעת את זהות הרכב הפוגע וקרנית תשלם את הפיצוי, ניתן לקרוא על מקרה “מנוח רווק נהרג בתאונת דרכים על ידי רכב שפרטיו אינם ידועים קרנית שילמה פיצוי של מאות אלפי שקלים”. 

ניתן לקרוא על מקרה נוסף של תינוק בן שנה וחצי שנדרס למוות ביישוב כסייפה מרכב שפרטיו אינם ידועים משפחתו פוצתה על ידי קרנית.  

4. האם צריך לערב עורך דין?

ללא ספק כן. כאשר תאונה מערבת פגיעות גופניות, עורך דין בתחום הנזיקין יכול לסייע רבות במיצוי מלוא הזכויות ובמקרים מסויימים לאתר מי הגורם הנכון שצריך לשלם את הפיצויים.

5. האם צריך לערב את משטרת ישראל ולדווח על התאונה? 

בהחלט כן, יש לדווח לתחנת המשטרה הקרובה, ישנו טופס ייעודי אותו ממלא נפגע תאונת דרכים בו נדרש הנפגע לפרט את נסיבות התאונה, את פרטי הרכבים המעורבים ולצרף אישור רפואי להוכחת הפגיעה. לאחר הגשת הטופס יונפק אישור משטרה לנפגע תאונת דרכים. 

ישנם מקרים שהמשטרה, תבחן את נסיבות המקרה ובהתאם לנסיבות תחליט האם נכון לסגור את התיק או להמשיך את הטיפול בתיק במישור התעבורתי פלילי מול הנהג שגרם לתאונה. יתכנו גם מקרים, שהנהג יועמד לדין פלילי בשל הפרת תקנות  התעבורה או בעבירות מדיני העונשין כמו גרם מוות ברשלנות .  

 בשורה התחתונה

בסופו של דבר, תאונה עם הולך רגל היא לא רק אירוע מצער, אלא גם אירוע שדורש התייחסות משפטית ואישית. אם כבר מצאתם את עצמכם כחלק ממקרה כזה – נהגים או הולכי רגל – אל תוותרו על קבלת ייעוץ מקצועי ומדויק מעורך דין מומחה. עורך דין מנוסה בתחום זה, כמו עו”ד ישראל אסל, יכול לעזור לכם לנווט בתוך המבוך המשפטי שלעיתים יכול להיות מורכב תלוי בנסיבות התאונה. 

הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.