הביטוח הלאומי בישראל מעניק מגוון זכויות למבוטחים שנפגעו במהלך העבודה או כתוצאה ממנה. עם זאת, כדי להכיר באדם כנפגע עבודה, על הפגיעה להתקיים במסגרת תנאים וקריטריונים שהוגדרו בחוק הביטוח הלאומי. חשוב להבין שזו אינה הכרזה אוטומטית, אלא תהליך בירור שבו הביטוח הלאומי בודק את פרטי המקרה ומוודא שיש קשר ישיר בין הפגיעה לבין העבודה שביצע העובד.

קריטריונים להכרה כנפגע עבודה:

חוק הביטוח הלאומי קובע הכרה בתאונת עבודה במספר מסלולים, כמו לדוגמא, תאונת עבודה מגדיר שני סוגים עיקריים של פגיעות עבודה .

תאונות עבודה – פגיעה שנגרמה כתוצאה ממקרה פתאומי ובלתי צפוי תוך כדי ביצוע העבודה. תאונה המתרחשת תוך כדי העבודה או בדרך אליה/ממנה נחשבת לתאונת עבודה, כל עוד יש קשר ישיר בין התאונה לבין העבודה עצמה. לדוגמה, אם עובד נפגע בתאונת דרכים בדרך לעבודה, הפגיעה עשויה להיות מוכרת כ”תאונת עבודה”. כמו כן, תאונה כגון נפילה מהמדרכה במהלך יום העבודה או פציעה שמתרחשת תוך כדי ביצוע משימות עבודה תוכר כפגיעה בעבודה.

תאונות דרכים תוך כדי עבודה: לא כל תאונת דרכים במהלך יום העבודה תיכנס תחת ההגדרה של “תאונת עבודה”. התאונה צריכה להתרחש בזמן העבודה או בדרך הישירה לעבודה/מהעבודה. אם העובד נפגע בתאונה בדרך לעבודה, זהו מקרה שנכנס גם הוא תחת ההגדרה של תאונת עבודה, כל עוד יש קשר ישיר ואמין בין האירוע לבין העבודה ואין חריגה ממסלול הנסיעה הישיר מהבית לעבודה. כל סטייה מהמסלול עלולה לגרום לאי הכרה שתאונה כתאונת עבודה.

בתחילת שנת 2025 פורסם, כי ועדה בין משרדית של משרד העבודה שוקלת לבטל את ההכרה בתאונות דרכים שאירעו בדרך לעבודה או חזרה ממנה כתאונת עבודה. שר העבודה יואב בן צור, דחה את הצעת הועדה הבין משרדית. עו”ד אסל בכתבה שפורסמה ב YNET בנושא אמר את הדברים הבאים:

“אני מברך את השר בן צור שדחה את המלצת הועדה ביחס לביטול ההכרה בנפגעי תאונות דרכים בדרך לעבודה וחזרה ממנה. אילו המלצה זו היתה מתקבלת הנפגעים היו נאלצים לעבור שבעה מדורי גיהנום מול חברות הביטוח ולהגיש תביעות לבתי המשפט לתשלום תכוף כנגד חברות הביטוח”.

מחלת מקצוע – שהתפתחה כתוצאה מתנאים בעבודה, מחלות מקצוע הן מחלות שהתפתחותן נגרמה כתוצאה ישירה מחשיפה מתמשכת לתנאי העבודה או לעבודה בעסק מסוים. ישנן מחלות מקצוע מוכרות כגון בעיות שמיעה הנגרמות מחשיפה לרעש תעשייתי, בעיות גב שנגרמות בעקבות ישיבה ממושכת מול מחשבים, מחלות עור כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים או חשיפה ממושכת לשמש , מחלת אסטמה של אופים עקב חשיפה ממושכת לאבק קמח ועוד. כל מחלה כזו צריכה להיות מוכרת על ידי הביטוח הלאומי לאחר הגשת תביעה והוכחת הקשר הסיבתי בין העבודה למחלה.

מיקרוטראומה – מיקרו טראומה, או טראומה חוזרת ומצטברת, מתייחסת לפגיעות זעירות שנגרמות לאורך זמן כתוצאה מחשיפה ממושכת לאותם תנאים או פעולות בעבודה. בניגוד לתאונה חד-פעמית ומוחשית, מיקרו טראומה נגרמת כתוצאה ממאמץ או חזרה על פעולה מסוימת, והשפעתה על הגוף מצטברת עם הזמן. לדוגמה, פגיעה במפרק כתוצאה משימוש חזרתי בו, או פגיעות בשרירים ובגידים כתוצאה מהפעלה ממושכת של אותו חלק גוף. חשוב להבהיר כי מיקרו טראומה יכולה להוביל לפגיעות מצטברות ונזק ארוך טווח.

כיצד פגיעות בעבודה מוכרות על ידי המוסד לביטוח?

כדי שתקבל את הזכויות המגיעות לך כ”נפגע עבודה”, עליך להגיש תביעה לביטוח הלאומי. בתהליך זה, יש להגיש את הטפסים המתאימים ולצרף את כל המסמכים הרפואיים והנדרשים. חשוב להבין שהביטוח הלאומי יבדוק את כל פרט ופרט של המקרה, ובמיוחד את הקשר בין הפגיעה לעבודה, כמו גם את דרגת הפגיעה והשלכותיה על היכולת להמשיך בעבודה.

תהליך הגשת תביעה לביטוח לאומי

טופס בל /250 – טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (שכיר).

השלב הראשון בתהליך ההכרה בתאונת עבודה הוא מילוי טופס 250. הטופס נועד לפרט את נסיבות התאונה ולהסביר את סוגי הפגיעות שנגרמו. בטופס יש לציין את כל הפרטים האישיים של הנפגע, מהות התאונה והפגיעות שנגרמו. הטופס הזה משמש לצורך קבלת טיפול רפואי מקופת החולים ויש להגישו כדי לקבל אישורי מחלה בפורמט של “תעודה רפואית לנפגע בעבודה”.

טופס בל/ 283 – טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (עצמאי).

אם התאונה גרמה לנכות שנמשכת לאורך זמן (ולא רק לפציעה זמנית), יתבקש העובד למלא טופס 283. טופס זה משמש לקביעת דרגת הנכות של העובד. ביטוח לאומי שולח את הנפגע לוועדה רפואית שבה נקבעים אחוזי הנכות, שבסיסם יהיו הקשר הישיר בין הפגיעה לעבודה.

טופס 211 – הודעה על פגיעה בעבודה.

למעשה ההליך מול הביטוח לאומי נפתח עם הגשת טופס 211 בדבר הודעה על פגיעה בעבודה. במסגרת הטופס יש למלא פרטים אישיים, להחתים את המעסיק , לפרט את פרטי חשבון הבנק שאליו המבוטח רוצה ליועברו התשלומים. בטופס יש לפרט את נסיבות התאונה, לציין שמות עדים לתאונה ולצרף מסמכים רפואיים לרבות אישורי מחלה בפורמט של תעודה רפואית לנפגע בעבודה.

החשיבות של דיוק בנסיבות התאונה

יש להקפיד על דיוק בתיאור נסיבות התאונה. כל טעות, אפילו קטנה, בתיאור המקרה עשויה להוביל לדחיית התביעה וכן לשמש בהמשך ככלי בידי חברת הביטוח כדי לערער את אמינותו של הנפגע. לכן, כאשר ממלאים את נסיבות התאונה בטופס 211 שהינו טופס שהעובד ממלא, וחותם עליו יש למלא את הנסיבות באופן כזה שהם גם ישקפו את האמת וגם יתאימו להליך הנזיקי בתביעה נגד חברת הביטוח של הגורם לתאונה.

מכתב הכרה מהמוסד לביטוח לאומי.

מכתב ההכרה של הביטוח הלאומי הוא מסמך רשמי הנשלח לנפגע עבודה לאחר שהמוסד לביטוח לאומי קיבל את תביעתו והכיר באירוע כתאונת עבודה.

המכתב מפרט את פרטי האירוע כפי שהוצגו בתביעה, ובפרט את האיברים שנפגעו כתוצאה מהתאונה כפי שנרשמו בדיווחים הרפואיים ובמסמכים הרפואיים שהוגשו. חשוב לציין כי מכתב ההכרה מהווה בסיס להמשך טיפול בתביעה, כולל תשלום דמי פגיעה, הפניה לוועדה רפואית להערכת נכות, והכרה בהוצאות רפואיות. האיברים המפורטים במכתב הם אלו שהוכח שנפגעו באופן ישיר מהתאונה, ולכן דיוק במסמכים הרפואיים ותיאור הפגיעה בעת הגשת התביעה קריטיים לתהליך זה. במקרים שבהם הפגיעה מתפשטת או מתגלים ליקויים נוספים מאוחר יותר, כאלה שאינם מצוינים במכתב ההכרה יש לטפל בנושא מול פקיד התביעות כדי שועדה רפואית תבדוק גם את הליקויים שהתגלו ואינם מופיעים במכתב ההכרה.

אם פקיד התביעות של הביטוח הלאומי החליט לדחות את התביעה ולא מכיר בנפגע כנפגע בעבודה עומדת לו הזכות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד החלטת פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי.

הוכרתי כנפגע בעבודה, איך מחשבים את השכר הרבע שנתי אצל שכיר?

אחת המשימות המרכזיות של הביטוח הלאומי היא לחשב את דמי הפגיעה שמגיעים לעובד, אותם הוא מקבל בזמן שהוא לא יכול לעבוד בעקבות הפגיעה. אחד הקריטריונים המרכזיים בהגשת התביעה הוא חישוב השכר הרבע שנתי, שכולל את המשכורת שהעובד הרוויח בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה, בהתאם לגובה השכר הרבע שנתי שנקבע יקבע תשלום דמי הפגיעה וגובה הגמלה או המענק בשלב הנכויות הזמניות או הצמיתה.

איך מחשבים את שכר הרבע שנתי?

החישוב של שכר הרבע שנתי מבוצע על פי המשכורת החודשית של העובד בשלושת החודשים האחרונים, או המשכורת בפועל בתשלום חודשי אם מדובר בעובד שכיר. לדוגמה, אם שכר העובד הוא 10,000 ש”ח בחודש, המשכורת הרבע שנתית תהיה 30,000 ש”ח. בחישוב יילקחו בחשבון גם שעות נוספות ותוספות שכר כגון בונוסים, הפרשות לקרן פנסיה ותנאים נוספים. במקרה של עובדים עצמאים, חישוב זה מתבצע בדרך כלל בהתאם לשומת המס האחרונה שהוגשה לרשויות מס ההכנסה בשנה שלפני אירוע התאונה.

זכויות המגיעות לעובד בדמי פגיעה

דמי הפגיעה משולמים לעובד שנפגע בעבודתו וזקוק להפסיק את עבודתו עקב הפגיעה. דמי פגיעה הם תשלום זמני שנועד להחליף את הכנסתו של העובד בזמן שהוא נעדר מהעבודה.

זכויות עיקריות:

• תשלום יומי: העובד זכאי לקבל 75% משכרו היומי במהלך התקופה שבה הוא לא עובד, אך לא יותר מ-90 יום.
• הפסד ימי עבודה: דמי פגיעה משולמים במידה והעובד לא יכול לעבוד עקב הפגיעה.
• החזר הוצאות רפואיות: כל טיפול רפואי הנדרש בעקבות הפגיעה יכוסה על ידי הביטוח הלאומי.
• קצבת נכות צמיתה או זמנית: בתום תקופת דמי הפגיעה 90 הימים, כדי להמשיך ולקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולעמוד בפני ועדה רפואית.

מדוע כדאי להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום?

הגשת תביעה לביטוח הלאומי היא תהליך שאינו תמיד פשוט, ולעיתים ישנן מחלוקות עם המוסד בנוגע לזכויות העובד. כל פרט בתהליך חשוב, ויש צורך להציג את המידע בצורה מדויקת וברורה. עורך דין המתמחה בתביעות ביטוח לאומי, כמו ישראל אסל, יכול לעזור להקל על התהליך. עורך דין מנוסה מכיר את כל ההליכים ויכול למנוע טעויות קריטיות בשלב הגשת התביעה. התמקדות בפרטי המקרה ויכולת ההגשה המדויקת יכולים לשפר את סיכויי הצלחה בתביעה.

הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.