בתיק זה המשרד מייצג את המנופאי, שנפצע באורח קשה ורגלו נקטעה.
עגורן צריח של היצרן POTAIN קרס עקב תכנון לקוי של ביסוס העגורן שהביא לכך שהקבלן המבצע את הביסוס חתך את הקוצים שיוצאים מהכלונסאות שאמורים היו לקשור את ביסוס העגורן לכלונס.
בתאונה זו נתבעו החברה הקבלנית אשר ביצעה את הביסוס וחתכה את הקוצים, המהנדס שתכנן את ביסוס העגורן, מנהל הבטיחות בעבודה במשרד העבודה שבמשך שנים לא הוציא הנחיות לביסוס עגורנים, הועדה המקומית לתכנון ובנייה שהנפיקה היתר בנייה בלי לבדוק חישוביים סטטים, וכן את הבודק המוסמך שבדק את העגורן וגם המציא “פטנט” להוזיל לקבלנים את עלויות הביסוס.
בתיק זה היכולת של עו”ד אסל לקרוא שרטוטים וספרות מקצועית טכנית אפשרה לו לחשוף שהבודק המוסמך של העגורן המציא “פטנט”, לקח חוליית תורן, ריתך לה פלטות והפך אותה לחולית שתילה לביסוס העגורן בניגוד להוראות היצרן וזאת כדי לחסוך לקבלנים את הצורך לרכוש מהיצרן רגלי שתילה לעגורנים ממשפחת MD שנחשבות רגלי שתילה יקרות במיוחד. הרעיון היה שקבלנים ישתמשו בפתרון של הבודק המוסמך, ישתמשו בחולית תורן במקום רגלי שתילה, והבודק המוסמך הוא זה שיקבל את העבודה עבור בדיקת עגורנים אלו. כך כולם הרוויחו על חשבון הבטיחות של העובדים והציבור.
כמו כן, נחשף שעצם מיקום הכלונסאות כפי שמיקם מהנדס הקונסטרוקציה לימד שהמהנדס תכנן את הביסוס מבלי לדעת את מידות חוליית הביסוס.
נוכח חומרת ההתנהלות של המעורבים ראה בית המשפט המחוזי בתל אביב, לקבל באופן תקדימי את טענותיו של עו”ד אסל לפיהן יש להטיל על הקבלן המבצע פיצויים עונשיים, הצעה זו הינה תקדימית בתחום תאונות העבודה בישראל.
בתיק זה קיבל בית המשפט העליון, את טענתו של עו”ד ישראל אסל, לפיה במקרה של קריסת עגורן צריח על רכב נוסע, אירוע התאונה אינו תאונת דרכים ולנוסעי הרכב ישנה עילת תביעה נזיקית כנגד הקבלן, ובעל העגורן. רע”א 8995/23 מבנים ונתיבים נ’ פלוני מיום 19.9.24.
נס חנוכה למפעיל העגורן.
