תאונה עם מלגזה: איך למנוע אסונות בתעשייה או באתרי בנייה?

תאונה עם מלגזה:  מה צריך לדעת במקרים של תאונת עבודה?

זה נשמע כמו סצנה שלא הייתם רוצים לקחת בה חלק: הרצפה במפעל מתמלאת ברעש תעשייתי, מלגזה טסה בנסיעה לעיתים עם “בום” למעלה כאשר המטען מפריע לשדה הראייה של הנהג ואז בום — תאונה. אבל מה באמת קורה כשמוצאים את עצמנו מעורבים בתאונת מלגזה? מדובר לא רק בסאגה רפואית, אלא גם בסיפור משפטי שמשפיע על כל מעורביו, ישנם מקרים של נהגי מלגזות שגרמו לתאונות קשות ואף הוגשו כנגדם כתבי אישום בגין עבירות תעבורה.

אם אתם עובדים במפעל או באתר בנייה, הסיכוי שיש לכם קרבה יום-יומית למלגזות בהחלט קיים. והשאלה הגדולה, איך מתמודדים עם הדברים בצורה הטובה ביותר?

למה מלגזות הן סיכון כל כך גדול?

כשחושבים על מלגזה, אולי עולה בראש רכב תמים שכולו אמצעי עבודה יעיל, אבל למעשה מדובר בכלי מסוכן שדורש זהירות רבה. מידי שנה קורות עשרות תאונות במפעלי תעשייה, מרכזים לוגיסטיים ואתרי בנייה במעורבות מלגזה, בעיקר תאונות מעיכת גפיים וגם לא מעט תאונות קטלניות של דריסת עובדים למוות או התהפכות עם מלגזה.

השילוב בין גמישות תפעולית, משקל גבוה, מהירות,  זריזות, וביחס למלגזות חשמליות שהן גם שקטות באופן יוצא דופן, כל אלו יוצרים כלי עבודה שיכול להיות מסוכן מאוד ככול שהסביבה שבה הוא פועל אינה מקפידה על כללי בטיחות לתפעול מלגזות.

• כושר הנשיאה הגבוה של מלגזות בעצמן הופך אותן לכלי פוטנציאלי לתאונות,  באין ספור מקרים אירעו תאונות שנשמטו מטענים כבדים ממלגזות ופגעו בעובדים.
• גישת נהיגה לא מיומנת משמעה סכנה הן לנהג והן לשאר אנשי הצוות. על תופס המפעל או אתר הבנייה שבו מופעלת המלגזה לבצע תדריכי בטיחות לנהג המלגזה.
• סביבות עבודה כמו מפעלים או אתרי בנייה הומי עובדים מוסיפות מימד של מורכבות וסיכון. במיוחד באתרים שבהם מלגזות עובדות “בערבוביה” עם עובדים ואין למלגזות חצר סגורה “סטרילית” מעובדים.  או מקרים שהמלגזה לדוגמא יוצאת משטח פרטי, עולה על מדרכה ציבורית לצורך העמסת משאית חונה על הכביש.
• לעיתים השימוש במלגזה נעשה לצורך הרמת אדם, מן סוג של במת הרמה.  אומנם ישנן תקנות בטיחות בעבודה לעניין הרמת בני אדם באמצעות מלגזות, אך שם נקבעו כללים ביחס לאופן ההרמה הבטוח. הפרת התקנות יכול להוות רשלנות ואף להגשת כתב אישום,  במקרים רבים לא מקפידים על כללי הבטיחות ומדובר ברשלנות של המעסיק וגם של נהג המלגזה.

לאורך השנים, תאונות מלגזה הביאו לפציעות חמורות, נזקי גוף ואף מקרי מוות.  לעיתים עילת התביעה מושפעת באופן ישיר  ממאפייני המלגזה, נתוני היצרן וסוג המלגזה שגרמה לתאונה. במאמר זה נצא מנקודת הנחה שתביעת הניזוק היא נזיקית ולא מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואז עולה שאלת האשמה לתאונה.

אז מי אשם במקרה של תאונה?

אחת מהשאלות המשפטיות היא כמובן שאלת האשמה.  האם מדובר ברשלנות של הנהג? האם מדובר בחוסר אמצעי בטיחות של המעסיק? האם במפעל יש תוכנית בטיחות?  כאמור שאלות אלו יכולות להתעורר ביחס לסוגי מלגזות שביחס אליהן יקבע שהן אינן נופלות להגדרת “רכב מנועי” ואז  תאונות עם מלגזות אלו אינן בבחינת תאונת דרכים וכך עולות שאלות חשובות במישור של אשם שיש לבדוק שכן, יכול שהתביעה תיהיה בעילה נזיקית שיש להוכיח אשמה.

5 שאלות שחייבים לשאול במקרים כאלה:

• האם הנהג היה מוסמך לתפעל מלגזה?  לא כל אדם בעל רישיון נהיגה מחזיק בהיתר להפעלת מלגזה ולצורך כך יש לעבור קורס היתר לנהיגת מלגזה. יחד עם זאת עצם העובדה שעברת את הקורס עדיין לא הופך את נהג המלגזה לנהג מיומן ובעל ניסיון, ויש לצבור ניסיון בתפעול המלגזה,  ניסיון בתחושות המתקבלות מהכלי, הכרה של התגובות של המלגזה בעת הרמת משקלים שונים ועוד מיומנויות רבות שמתפתחות ככול שמתפעלים את המלגזה לאורך זמן. ניתן לקרוא את המאמר “הקלות המפתיעה שניתן לקבל היתר נהיגה על מלגזה”. 
• האם המרחב שבו התרחשה התאונה היה בטיחותי מספיק? במיוחד בחצרות מפעלים, מרכזים לוגיסטיים, יש לבחון האם איזורי הנסיעה של המלגזה, יש בהם שלטים, אזהרות, האם נקבעו שטחים סטריליים לעבודה ועוד.
• האם המלגזה נבדקה מראש ועברה את כל מבחני התקינות? כאן מבחני התקינות נחלקים לשני סוגים. מאחר שמלגזה היא כלי רכב הנדסי, הרשום אצל רשם הציוד ההנדסי, צריך להיות למלגזה אישור תקינות מאת מוסך מורשה אשר בודק את תקינות המלגזה ככלי רכב (הגה בלמים וכ’).   בנוסף,  מאחר שהמלגזה מוגדרת גם כמכונת הרמה, יש לבדוק ולבצע בדיקת תקינות על ידי בודק מוסמך למכונות הרמה בהתאם להוראות פקודת הבטיחות בעבודה.
• האם העובדים קיבלו הדרכה מספקת לפני תחילת העבודה? האם העובדים הוזהרו מפני הסיכונים הנשקפים מהמלגזה, או בעבודה יחד עם מלגזה או בסמוך אליה.
• האם הותקנו במלגזה אמצעי בטיחות אלקטרוניים?  כמו מצלמה לנסיעה לאחור, זמזמם נסיעה לאחור, מגבילי הרמה לעומס יתר וכ’.

על פי הפסיקה, קיימת אחריות רחבה על המעסיק לדאוג לרמת הבטיחות של העובדים. לכן, במרבית המקרים תוטל עליו אחריות נזיקית, יש לציין כי המעביד הינו נושא גם באחריות נזיקית למעשי עובד שלו, בדרך כלל הוא גם נהג מלגזה אם זה התרשל באופן תפעול המלגזה.

מה עושים אחרי התאונה? שלב אחר שלב

אוקיי, תאונה קרתה, ומה עכשיו? הנה מפת דרכים בסיסית שיכולה לעזור לכם להבין מה נכון לעשות מיד לאחר תאונה עם מלגזה:

1. קודם כל לדאוג לבריאות: נבדקתם? קיבלתם טיפול רפואי מתאים? מצוין. רשמו את כל המידע והמסמכים עבור ההמשך.
2. אספו ראיות: צלמו את הזירה, תערכו רישומים מדויקים ותבקשו עדים בסביבה לרשום עדויות. בדרך כלל למלגזות יש לוחית רישוי שחורה מאת רשם הציוד ההנדסי, יש לצלם את לוחית הזיהוי, באמצעות לוחית הרישוי השחורה ניתן היום לאתר גם את פרטי חברת הביטוח של המלגזה ככול שבוטחה בביטוח חובה. עו”ד אסל טיפל בנושא לוחיות הרישוי: השמטת ספרת הביקורת מרשיונות ציוד מכני הנדסי כדי להקל אל איתור פוליסות במאגר קרנית.  
3. חשוב להדגיש, כי במצב שבו יקבע שמלגזה מסויימת אינה כלי רכב מנועי, וחרף העובדה שהיא מבוטחת בפוליסת ביטוח חובה, במצב דברים כזה עומדת לניזוק האפשרות לבחור בין עילת תביעה נזיקית לבין עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
4. פנו לעורך דין: כאן נכנס הצורך בגורם מקצועי שמתמחה בתאונות במעורבות במלגזה,  עו”ד אסל צבר ניסיון רב בתאונות במעורבות מלגזות.   
5. דווחו לגורמים המוסמכים: המעסיק, מנהל הבטיחות בעבודה, משטרת ישראל .

שאלות נפוצות בתחום:

• האם תאונה עם מלגזה נחשבת תמיד כתאונת עבודה במובן חוק המוסד לביטוח לאומי? במרבית המקרים כן. המלגזה היא כלי עבודה ובדרך כלל התאונות במעורבות מלגזה קורות בזמן עבדותו של העובד ולכן יוכרו כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.  יחד עם זאת יתכנו מקרים לדוגמא, של אדם שהגיע שלא במסגרת עבודתו  למגרש לחומרי בניין ושם נפגע ממלגזה שעבדה בחצר, במקרה כזה האירוע לנפגע אינו בבחינת תאונת עבודה. אם כי עומדת לו עילת תביעה נזיקית או לפי חוק הפלת”ד תלוי במאפייני המלגזה ונתוני היצרן או פנייה לביטוח לאומי למדור נכות כללית.
• כמה פיצויים מגיעים לי בעקבות תאונה עם המלגזה? תלוי בעילת התביעה ובהיקף הנכות שנותרה לנפגע עקב התאונה, ככול שהנכות גבוהה יותר כך יכול שהפיצוי יהיה גבוה יותר.  כמו כן, יש לבחון את גובה הקצבאות שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי.
• האם ביטוח לאומי מכסה כל מקרה? לא, אלא רק במקרים שבהם המוסד לביטוח לאומי השתכנע כי מדובר בתאונה שאירעה בזמן העבודה. במקרים שבהם הפציעה קשה ואינה במסגרת העבודה  יכול הנפגע לפנות למוסד לביטוח לאומי במדור נכות כללית שירותים מיוחדים וניידות.

סיכום: מפתח להצלחה הוא ייעוץ מוקדם

אין ספק שתחום תאונות המלגזה יכול להיות מורכב, גם מבחינה רפואית וגם משפטית. הבחירה הכי נכונה היא להיעזר בידע והתמחות מקצועית של עורך דין מומחה כמו ישראל אסל. עולם התאונות הוא לא המקום לקחת בו סיכונים מיותרים, כי ביום שזה מגיע אליכם, אין מקום לטעויות — אלא רק לפתרונות מדויקים.

הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.

המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.

עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.