המיוחד במנופים המותקנים על משאיות הוא שהם מקבלים את הכוח ההידראולי שלהם לצורך הפעולה ממשאבה הידראולית המותקנת על תיבת ההילוכים של המשאית במקום ייעודי לכך. במקרים רבים, תאונות שאירעו תוך כדי שימוש במנוף להעמסה עצמית מוגדרים גם כתאונת עבודה וגם כתאונת דרכים. לנפגע יש למעשה שתי עילות תביעה, האחת מול המוסד לביטוח לאומי שכן מדובר בתאונת עבודה מכוח חוק זה, וגם מול חברת הביטוח שביטחה את המשאית בביטוח חובה שכן אותו אירוע עונה גם להגדרה של תאונת דרכים.
למנופים אלו, מלבד אונקל הרמה, ניתן לחבר סוגים שונים של אביזרי קצה כמו סל הרמת אדם, ונטוזה להרמת זכוכיות, חובק משטחי בלוקים ואבנים משתלבות, מחפן להרמת פסולת וגזם, מתקן להרמת מתקני פסולת יעוד של המנוף, הפוטר אותה מחבותה הביטוחית ולכן חשוב להכיר היטב את כל סוגי אביזרי הקצה.
עם השנים חלה התפתחות טכנולוגית בתחום המנופים המותקנים על משאיות, ואט אט אורך הזרוע הלך וגדל והם למעשה הפכו כבר להיות סוג של עגורן נייד. היום ישנם עגורנים שלאחר התקנתם על המשאית משקל המנוף למעשה מהווה את כל המשקל אותו המשאית מורשת לשאת כך שהיא כבר אינה יכולה להוביל שום מטען נוסף מלבד המנוף עצמו. ברישיון הרכב כלים אלו מוגדרים “רכב עבודה”.
במישור רישיון הפעלת המנוף סבור עו”ד אסל שכלים אלו אינם יכולים להיות מוגדרים עוד כעגורנים להעמסה עצמית ולכן נדרש לבצע שינוי בהסמכה של מפעיל העגורן ממפעיל עגורן להעמסה עצמית למפעיל עגורן נייד.
משרד העבודה מתמהמה עם טיפול בנושא זה למרות שאירעו לא מעט תאונות בתחום זה, את הדברים הציג עו”ד אסל בדבריו לתקשורת לאחר אירוע תאונת פגיעת משאית מנוף בגשר בכביש 4 שהביאה לקריסת הגשר.
מהירות מופרזת ואי קיפול מנוף:
משרדנו ייצג גם נהגי משאיות וגם עובדים אשר נפגעו בזמן שימוש במנופים להעמסה עצמית, בין היתר טיפלנו בנהגים שבטעות הורידו באמצעות המנוף מטען כבד ופגעו לעצמם ברגליים או בידיים. עובדים שנפגעו תוך כדי ריתום ו/או התרת מטען ממנוף עקב תנועה פתאומית שלו, עובדים תמימים בתאונות התחשמלות שאירעו עקב נגיעת המנוף בכבלי חשמל, תאונות שאירעו עקב התהפכות משאית מנוף בזמן הנפה ועוד.
היו מקרים שחברות הביטוח ניסו להתנער מכיסוי ביטוחי כאשר נעשה שימוש עם עגורן להעמסה עצמית לצורך העמסת משאיות אחרות. נטען שמדובר בשינוי יעוד העגורן, עו”ד אסל טען שכל פעולה שהיא בגדר המותר בהתאם להוראות היצרן אינה מהווה שינוי יעוד, ואין משמעות אם מפעיל העגורן הניח את המטען על גג בניין או על משאית שעומדת בסמוך לעגורן. בית המשפט קיבל את טענותינו בתחום זה.
לקריאת פסק הדין בת”א (שלום תל אביב) 11188-11-11 ג’אן נ’ גמש מיום 18.1.17
פגיעה מכננת הידראולית המותקנת על מנוף
ישנם מנופים מסויימים המותקנים על משאיות אשר עושים שימוש בכננת הידראולית לצורך הורדת והרמת כבל ההרמה. הכננת מחוברת למנוע הידראולי אשר מסובב את הכננת עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון, הכננת מקבלת כוח פעולה ממנוע המשאית.
משרדנו ייצג מנופאי אשר נפגע בידו בזמן משיכת הכבל באמצעות הכננת ההידראולית ונותר עם נכות קשה בידו. בתחילה חברת הביטוח שביטחה את המשאית בביטוח חובה ניסתה להתחמק מהאחריות לפצות את הלקוח בטענה שאין המדובר בתאונת דרכים.
עו”ד אסל טען כי בזמן הפעלת הכננת מדובר בניצול הכוח המכני של המשאית, המופעל דרך מערכת ה PTO ולכן האירוע נופל להגדרת תאונת דרכים. במקרים רבים, לצורך מתן הסבר טכני לאופן ההפעלה של המנוף משרטט עו”ד אסל שרטוט פשוט, בכתב ידו המוגש לבית המשפט ומסייע בהבנת הטיעון.
במקרה זה, לאחר שהגשנות את השרטוט, גם חברת הביטוח וגם בית המשפט השתכנעו שמדובר בתאונת דרכים והלקוח בסופו של דבר קיבל את הפיצוי המגיע לו, חלקו שולם על ידי הביטוח הלאומי וחלקו שולם על ידי חברת הביטוח של המשאית.
תאונה בבת ים, התהפכות מנוף להעמסה עצמית לתוך בור באתר בנייה
משרדנו מייצג את ילדיו של המנופאי שנהרג בתאונה הקשה שאירעה בבת ים, בזמן שימוש בעגורן המוגדר “רכב עבודה” במקרים אלו קל להאשים את מפעיל העגורן.
עיקר התאונות מסוג זה הנגרמות באתרי הבנייה נגרמות משום שלא הכינו משטח עבודה מספיק לעגורן כך שיוכל לפתוח מייצבים באופן מספיק כדי להבטיח את יציבות העגורן.
לעיתים קרובות הקבלנים מזמינים לאתר משאיות מנוף עם זרוע ארוכה מבלי שהם מכינים את התשתית באתר לקלוט משאית כזו ולאפשר את העבודה שלה באופן בטוח.
המקרים הללו של התהפכות משאיות מנוף באתרי עבודה שונים, משום מה תמיד נופלים בין הכיסאות, משרד העבודה מתנער מחקירת התאונה וטוען שמאחר שיש מעורבות של רכב זו תאונת דרכים וסמכות החקירה של המשטרה ואילו המשטרה טוענת שמדובר בתאונה שאירעה באתר עבודה ולכן על משרד העבודה לטפל באירוע. בסופו של דבר מה שקורה שגם המשטרה וגם משרד העבודה לא מצליחים לטפל באירוע ולהגיש כתבי אישום כנגד מי שהורה על הפעלת משאית המנוף מבלי להכין תשתית מתאימה באתר.
על זריקת האחריות בין גופי החקירה שמביאה בסופו של דבר לתוצאה של אפס אכיפה דיבר עו”ד אסל בדיון מיוחד של ועדת הכנסת בנושא.
מול בניין העירייה: משאית מנוף קרסה במהלך עבודות שיפוץ.
תאונה בחולון – פגיעת כלונס ברזל על עובד בזמן פריקתו באמצעות מנוף להעמסה עצמית –
משאיות מנוף משמשות למגוון עבודות של הובלת מטענים ממקום למקום. לא מעט תאונות מתרחשות בזמן שימוש במנוף לצורך הרמת חבילות ברזל בניין ישר, כלובי כלונסאות, או חבילות ברזל בניין מעובד.
במקרים רבים מפעלי עיבוד הברזל שולחים את הברזל המעובד וכלובי הכלונסאות שהם קשורים באמצעות ברזל בניין חלק בעובי 6 מ”מ, אליו מתחברים עם המנוף ומרימים את החבילה שמשקלה מאות קילוגרמים ואף יותר. התקן קשירה זה אינו בטיחותי ובמקרים רבים הקשירה נקרעת בזמן ההרמה והמטען נופל ופוגע בעובד.
אירוע כזה הינו תאונת עבודה וגם תאונת דרכים על דרך ניצול הכוח המכני של הרכב.
משרדנו מייצג עובד שנפגע במהלך פעולת פריקה של מטען כלונסאות, לפתע נשמט כלונס ופגע בגבו של העובד. המוסד לביטוח לאומי קבע לעובד נכות בשיעור של 19%. ערר שהגשנו התקבל והנכות עלתה ל 34% ולפיכך משולמות לעובד גמלאות בסכום של מעל 850,000 ₪ כמו כן, זכאי העובד לפיצוי נוסף מחברת הביטוח שביטחה את המשאית.
אירוע דומה של הישמטות כלונס ברזל מעגורן להעמסה עצמית קרה בנתיבי איילון.
במקרה זה עגורן להעמסה עצמית שהביא כלונסאות ברזל לצורך ביצוע עבודות בכביש בנתיבי איילון הרים את הכלונס לגובה, בשלב מסויים הכלונס נשמט מהעגורן ונפל על רכב נוסע בנתיבי איילון נהג הרכב נפגע. עו”ד אסל התייחס לאירוע בתוכנית הכול כלול בערוץ 13 בהנחייתה של סיוון כהן ודיבר על הסכנה הכללית שיוצרים מנופים באתרי הבנייה.
נפילת מטען כבד על רגלו של מפעיל משאית מנוף
משרדנו טיפל במקרה שמנופאי שפרק באמצעות מנוף מעקות בטון “ניו ג’רסי” בזמן הנפה פגע המעקה במעקה נוסף שהיה על המשאית אשר הפיל אותו על רגליו של מפעיל המנוף.
בתחילה סבר המנופאי שהוא אשם בתאונה ולכן אינו זכאי לפיצויים. אך הוסבר למנופאי שמאחר שהתאונה אירעה תוך כדי שהוא מצודד את המנוף באמצעות השלט רחוק, מוריד את המטען באמצעות הפעלת הסלקטורים ההידראולים של המנוף, למעשה מבחינה משפטית הוא מנצל את הכוח המכני של מנוע המשאית.
לכן בנסיבות אלו, למעשה האירוע הזה שבו נפגע הלקוח הינו תאונת דרכים, ועילת התביעה שלו היא לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, משכך, אין שום משמעות לשאלה האם היתה אשמה מצידו של הלקוח או לא.
בתיק זה יכול היה הלקוח לבחור לקבוע את הנכות או דרך מומחה מטעם בית המשפט או באמצעות ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. לאחר בחינה לעומק של המסמכים הרפואיים הוחלט שעדיף שמומחה מטעם בית המשפט יקבע את הנכות ללקוח. ואכן בית המשפט קיבל את הטענה ומינה ללקוח מומחה רפואי שקבע לו נכות בשיעור של 27%.
לעומת זאת כאשר הגענו למוסד לביטוח לאומי, הוא החליט לקבוע ללקוח נכות של 12% בלבד, ואז הבין הלקוח עד כמה נכונה היתה ההכוונה שניתנה לו להתעקש על מומחה מטעם בית המשפט.
בסופו של דבר המנפואי פוצה על ידי חברת הביטוח של המשאית בסכום של 900,000 ₪ ועם סכום זה המליץ לו עו”ד אסל למהר ולקנות דירה בעיר מגוריו וכך הלקוח אכן עשה.
ראיון על הסיכון מפני נפילת מטענים ממנופים אל המרחב הציבורי:
