תאונת דרכים בדרך לעבודה או חזרה ממנה – האם זה נחשב תאונת עבודה?
הדרך לעבודה והדרך בחזרה ממנה הן חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של רובנו. אבל מה קורה כשהמסלול השגרתי משתבש בשל תאונת דרכים פתאומית שאירעה בדרך לעבודה או חזרה ממנה? האם מדובר במקרה של “תאונת עבודה”? או שמדובר ב”תאונת דרכים”? את מי צריך לתבוע במצב כזה? ומהם הזכויות המשפטיות וההשלכות שמגיעות בעקבות תאונה שכזו? אם גם אתם תוהים על כך, שימו חגורת בטיחות (לפחות דמיונית) ובואו נתעמק בנושא.
תאונת דרכים ותאונת עבודה – איפה עובר הקו?
על פי חוק הביטוח הלאומי בישראל, ישנם מצבים שבהם תאונת דרכים עשויה להיחשב גם כתאונת עבודה. החוק מגדיר תאונת עבודה כאירוע תאונתי שאירע לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, כולל בדרכו אל העבודה וממנה. אז איך יודעים אם המקרה שלכם נכלל בהגדרה הזו?
- דרך ישירה לעבודה: אם התאונה קרתה בדרך הישירה למקום העבודה או בחזרה ממנו. הרי שזו תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת דרכים שאירעה בזמן העבודה.
- סטייה מהמסלול: אם העובד סטה מהדרך הישירה לצורך אישי כמו עצירה בקניון או ביקור משפחתי, התאונה לא תחשב תאונת עבודה משום שמדובר בסטייה מהדרך ולא תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלו ניתן יהיה להגיש את התביעה כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח חובה ולקבל ממנה את מלוא הפיצויים.
- משימות מטעם העבודה: אם התאונה התרחשה במהלך עבודה רגיל, או סידור או שליחות הקשורה לעבודה, התאונה תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
זכויות שמגיעות במקרה של תאונת עבודה – לאן לפנות?
אם תאונת הדרכים שעברתם מסווגת גם כתאונת עבודה, איזה גורמים עליכם לתבוע? למי לפנות? האם מגיע כפל פיצויים? גם מחברת הביטוח וגם מביטוח לאומי? עשויים להיות זכאים לפיצויים ולזכויות שונות ממספר גורמים:
- ביטוח לאומי: מול המוסד לביטוח לאומי, יש להגיש תביעה לדמי פגיעה המוסד לביטוח לאומי ישלם בגין 91 ימי המחלה הראשונים דמי פגיעה שישולמו הינם בשיעור של 75% מהשכר החודשי. לאחר תום תקופת דמי הפגיעה, יש להגיש תביעה לקביעת דרגות נכות מעבודה ולהיבדק על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שתקבע נכות זמנית או צמיתה.
- חברות הביטוח: הגשת תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לכם בתאונת דרכים כנגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב שבו נסעתם או פגע בכם אם הייתם הולכי רכל. את התביעה מגישים בממוצע שנה לאחר התאונה כאשר מתגבש נזק הגוף.
- קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים: במקרים שבהם מתברר שנפגעת בדרך לעבודה על ידי רכב שאינו מבוטח, או היית הולך רגל שנפגע בתאונת פגע וברח במצב דברים כזה יכול , ייתכן ופיצויים גם מצד המעסיק יכולים להיכנס לדיון.
- האם מגיע לי פיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מחברת הביטוח של הרכב? אין כפל פיצויים. במסגרת התביעה מול חברת הביטוח של הרכב בית המשפט יחשב את מלוא הנזקים שנגרמו עקב התאונה. כמו לדוגמא, הפסדי שכר לעבר, הפסדי שכר לעתיד, הוצאות עזרה וסיעוד כאב וסבל. מסך הנזק שיקבע, בית המשפט ינכה את הסכומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי והיתרה שתתקבל תועבר לניזוק בתוספת שכר טרחה עו”ד והוצאות משפט.
תאונות דרכים עם כלים הנדסיים – מה ההשלכות?
ומה אם התאונה התרחשה תוך כדי שימוש או היתקלות בכלים הנדסיים, כמו מחפרון, שופל, משאית גדולה, מלגזה או אפילו מנוף נייד באתר בנייה? כאן הדברים מתחילים להיות מורכבים יותר. תאונות עם כלים הנדסיים נחשבות לתאונות בעלות סיכון גבוה יותר, ולעיתים מובילות לנזקי גוף חמורים יותר. לכן, בחינת המקרה תכלול:
- באיזה כלי מדובר האם מדובר בכלי רכב מנועי כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
- למי שייך הכלי ההנדסי, מי היה המפעיל שלו? ואיזה סוג רישיון החזיק המפעיל?
- מי הנפגעים ומה הנזק שנגרם בפועל?
בנוסף לתביעה הרגילה מול הביטוח הלאומי, כאן ניתן להגיש במקרים מסוימים תביעות נזיקין או תביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והכל תלוי מאוד בנסיבות התאונה כיצד אירעה או המאפיינים הטכניים של הכלי ההנדסי המעורב, וסיווגו כרכב מנועי לעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
שאלות נפוצות – מה כדאי לדעת?
1. האם התאונה צריכה להיות מדווחת מיד?
כן. תאונות דרכים בדרך לעבודה יש להודיע על התאונה למעסיק שימלא תחילה טופס בל/250 לצורך קבלת טיפול רפואי, וכן להודיע למשטרה על אירוע התאונה ולחברות הביטוח שביטחו את הרכב, במקרה של תאונת פגע וברח או רכב שאינו מבוטח יש לדווח גם לקרנית. בהמשך יש להגיש תביעה להכרה בפגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי.
2. מה קורה אם התאונה התרחשה בגלל נהג רשלן?
לשאלה אם הנהג היה רשלן או לא אין שום משמעות לעניין קבלת פיצוי בגין נזק גוף עקב תאונת דרכים. וזאת משום שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו תלוי בשאלה אם הנהג היה רשלן או לא אך שלנושא הרשלנות אין שום משמכות לעניין קבלת הפיצויים.
3. האם אפשר לתבוע גם אם אין נזק פיזי נראה לעין?
בהחלט, במקרים רבים תאונות גורמות לנזקים שאינם נראים לעין או שמתפתחים מאוחר יותר נזקים נפשיים או לתסמונות כמו CRPS או פיברומיאלגיה, נזקים משמעותיים שיכולים לזכות אתכם בפיצויים. חשוב מאוד לדווח לרופאים המטפלים על כל שינוי במצב הרפואי ולהקפיד שהתלונות יתועדו, כדי שתיהיה לכם את היכולת להוכיח את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזקים אלו.
4. מי משלם על עורך דין בתביעות כאלה?
בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חברת הביטוח של הרכב משלמת את שכר טרחת עורך הדין בהתאם למדרגות קבועות שנקבעו בכללים. כמו כן משלמת חברת הביטוח את המע”מ בגין שכר הטרחה וכן את הוצאות שהוציא הנפגע לצורך הגשת התביעה.
5. מה עושים אם יש מחלוקת על סיווג התאונה?
לעיתים ישנה מחלוקת בשאלת הסיווג, האם התאונה היה תאונת דרכים וגם תאונת עבודה או שבמקרה מדובר בעילת תביעה נזיקית, ישנה חשיבות רבה בסיווג התאונה משום שזו משפיעה גם על גובה הפיצויים וגם על הדרך שבה יתנהל ההליך. במקרה כזה מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום תאונות הדרכים והנזיקין, שיוכל להעריך את המקרה ולסייע לכם להשיג את הפיצוי הגבוה ביותר.
למה כדאי להיעזר במומחים?
טיפול במקרי תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה הוא לא עניין של מה בכך. לעיתים להליך מול הביטוח הלאומי יש השפעה על התביעה שתוגש לבית המשפט כנגד חברת הביטוח. צריך לדעת ולהבין לפי מאפייני הפגיעה בכל תיק ותיק האם נכון יותר לקבוע את הנכות בביטוח לאומי או אצל מומחה מטעם בית מהשפט בתביעת הביטוח לכל מסלול יש יתרונות וחסרונות וחשוב לדעת להתאים לכל תיק את המסלול הנכון בהתאם לאופי הפגיעה וצפי הנכות. חשוב להכיר היטב את הוראות החוקים, דרך ניהול תביעות מול הביטוח הלאומי וביטוחי הרכב ועד לניהול תביעות נזיקין מסובכות – כל שלב עלול להפוך לאתגר בפני עצמו. עו”ד ישראל אסל, הינו בעלי ניסיון וידע רחב כדי להבטיח שתקבלו את מלוא הזכויות שלכם.
אז מה עושים עכשיו?
אם הייתם מעורבים בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, אל תחכו. דווחו מידית על התאונה, אספו את כל המסמכים הרלוונטיים השקיעו מאמץ במציאת עורך דין שהוא מומחה בתחום, שהוא יודע בדיוק מה לעשות במקרים מורכבים, שיש לו ראייה אסטרטגית וידע וניסיון רחב שידע לנהל את התיק שלכם מול המוסד לביטוח לאומי ומול חברות הביטוח כאשר ידכם על העליונה ולא ידה של חברת הביטוח. הידע , האסטרטגיה והיצירה הם בדיוק מה שיכול לעשות את ההבדל בין פיצוי מינימלי לבין מימוש מלא של הזכויות שלכם.
אל תשארו לבד בדרך – אנחנו לצידכם.
הכותב עו”ד ישראל אסל, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B), הקים את משרדו בשנת 2006 ומתמחה בייצוג נפגעי גוף פרטיים בתאונות דרכים, תאונות עבודה ומקרי רשלנות. הוא מטפל באופן אישי בתיקים מורכבים של נפגעים קשים, לרבות במצב וגטטיבי, פראפלגיה, קוואדרופלגיה וקטיעות גפיים, תוך מתן מעטפת שיקום מלאה והתאמות דיור. המשרד מתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה בתחום התעשייה, חקלאות וציוד הנדסי, ונחשב למוביל בתחום.
המשרד מייצג נפגעים מול ביטוח לאומי, לרבות בוועדות רפואיות ועררים, ומתמחה בייצוג נפגעי גוף בתביעות מול חברות הביטוח. עו”ד אסל מקפיד לפעול ביצירתיות בתיקים, תוך ראייה כלכלית ואסטרטגית של ההליך, משלב ידע משפטי, טכני והנדסי ייחודי, מה שמחזק את עמדת לקוחותיו מול חברות הביטוח והקבלנים.
עו”ד אסל פעיל ציבורית, משמש כיועץ המשפטי לפורום למניעת תאונות עבודה ומוביל מאבקים לשיפור הבטיחות בענף הבנייה. בזכות פעילותו הוענק לפורום פרס דרור לשינוי חברתי על ידי שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. עו”ד אסל יזם את הקמת יחידת פל”ס בלהב 433, קידם עדכוני נהלים במשרד העבודה ותמך בתקני פיגומים חדשים. הוא מופיע תדיר בוועדות הכנסת ובתקשורת, ומשפיע על קביעת מדיניות למניעת תאונות עבודה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
